דוד (דודיק) כרמון בן משה ומרים. נולד בט"ו בתמוז תרפ"א, 11 ביולי 1921 בשכונת בית הכרם בירושלים. הוא למד בבית הספר שליד גימנסיה "רחביה" ובה המשיך גם את לימודיו העל יסודיים. כבר בהיותו בן 13 נשבע אמונים ל"הגנה". בסיום לימודיו נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובאותו זמן גם יצא לקורס מפקדים של ה"הגנה". דוד השתתף עם יחידתו בכל הפעולות המאורגנות של היישוב היהודי בארץ נגד מדיניות "הספר הלבן" שנקטו הבריטים. עם סיום מבצע סיני הוא הועלה לדרגת אלוף משנה והועבר לתפקיד בכיר במטכ"ל – בחיל המודיעין. הוא היה אחראי למחקר בתחום השריון בצבאות ערב, בייחוד במצרים ובתחום הדוקטרינה הצבאית הסובייטית כפי שיושמה בצבאות ערב. שיכלו וכושר ניתוחו בתחום זה תרם רבות לעובדה שצה"ל היה מוכן ומאומן כראוי כאשר פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה שרת דוד כסגנו ועוזרו של ראש אגף המודיעין ותרומתו הגדולה של החיל לניצחון במלחמה נזקפה במידה רבה לזכותו. 

לאחר המלחמה נשלח לייצג את מדינת ישראל בתפקיד רב החשיבות והאחריות – נספח צה"ל בוושינגטון. דוד מילא תפקיד קשה זה בהצלחה רבה וזכה להערכה רבה בקרב אנשי הממשל בארה"ב איתם בא במגע הדוק. 

ביום י"ד בטבת תש"ל (23.12.1969) נפטר תא"ל דוד כרמון בעת שירותו מהתקף לב והובא למנוחות בהר הרצל  בירושלים. 

חבריו וידידיו הקימו לזכרו קרן למימון מלגת לימודים על שמו שמנוהלת ע"י המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, המעניק מדי שנה את הפרס ע"ש דוד כרמון לעבודת מחקר מצטיינת לתואר מוסמך/דוקטור בתחום היחסים הבין-לאומיים, המזרח התיכון וביטחון ישראל. עד שנת תש"ע, היה הפרס מוענק בכל שנה במסגרת טקס שמתקיים במרכז למורשת מודיעין בגלילות (מל"מ). החל משנת תשע"א, פרס זה מוענק באוניברסיטה העברית בירושלים.

"קול קורא" לפרס זה מתפרסם מדי שנה במהלך חודש אוקטובר.