המאמר מנתח את הסערה הציבורית שעוררה בארה"ב היבחרותו של דונלד טראמפ לנשיאות, ומנסה לענות על השאלות: מדוע חוו אמריקנים רבים כל כך את כניסתו של טראמפ לבית הלבן כהלם? ומה ניתן ללמוד מתגובותיהם על החברה האמריקנית? כדי לעשות זאת, המאמר בוחן הן את הדינמיקה הפוליטית בארה"ב ובעולם בשנים האחרונות, הן את התנהלותו הקונקרטית של טראמפ והן את האופן שבו התקבל בציבור האמריקני, ובעיקר בקרב מתנגדיו מן המחנה הדמוקרטי והליברלי. הוא טוען שלהתנגדות הקשה לטראמפ יש שני רבדים של סיבות. הרובד האחד הוא ישיר, מודע וגלוי, ונוגע לרתיעה מדמותו של טראמפ, המאופיינת בבורות, קפריזיות, חוסר אמינות ופופוליזם, ומתפיסת העולם שלו, המתבססת על גזענות, שוביניזם וניאו-ליברליזם. הרובד הסיבתי האחר, לעומת זאת, הוא סמוי ובמידה רבה לא מודע, וקשור למה שהצלחתו הפוליטית של טראמפ מספרת על החברה האמריקנית וההיסטוריה האמריקנית. בעוד ברמה הגלויה ההתנגדות אליו נובעת מכך שהתנהלותו מנוגדת למורשת ולערכים של ארה"ב, ברמה הסמויה והעמוקה יותר התנגדות זו נובעת מכך שהתנהלות זו חושפת חלקים גדולים ממורשת וערכים אלה במערומיהם, ללא ההסוואה של השפה וכללי ההתנהגות הנורמטיביים של הפוליטיקה המסורתית. התנהלותו הפרפורמטיבית הבוטה של טראמפ, נטען במאמר, פוגעת באפשרות של אמריקנים להמשיך להדחיק ולהכחיש פרקים אפלים בעבר ובהווה שלהם, ומערערת את יכולתם להמשיך להאמין במיתוס "הסגוליות האמריקנית", קרי לדמיין את ארה"ב כמדינה ייחודית ומוסרית שהוטלה עליה שליחות היסטורית להוביל את העולם ולהפכו למקום טוב יותר. מצב זה מעורר תגובות רבות המעידות על חרדה ועל חוויה הנתפסת כטראומטית בקרב קבוצה גדולה ומשמעותית בחברה האמריקנית.