פורום מגדר

הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס
 
מרכזיותה של סוגיית המגדר בתחום הסכסוכים האלימים והמעבר לשלום זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת בשנים האחרונות, אם כי לרוב סוגייה זו נלמדת במסגרת אקדמית רחבה יותר של לימודי מגדר או סכסוכים. הודות לתרומתו הנדיבה של מר אלן דיוויס, המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס הקים בשנת 2011 פורום מחקר חדש שיתמקד באופן יותר ייחודי בקשרים השונים בין לימודי מגדר, סכסוכים ושלום  (כמו לדוגמא, תפקידן של נשים בסכסוכים וביישוב סכסוכים, בתהליכי שלום, או שימוש בגישות מחקר מגדריות להבנת סכסוכים ויישובם). 
 
חשיבותו של מחקר של סוגיות מגדר, סכסוכים, שלום וביטחון בולטת במיוחד על רקע המציאות המקומית שלנו, של חיים בצל סכסוך מתמשך, אשר מציעה שפע של דוגמאות אמפיריות לסוגיות הקשורות במגדר. דוגמאות מסוג זה כוללות אקטיביזם של נשים בתנועות מחאה כמו "ארבע אימהות" או במהלך ה"אביב הערבי", חוויות של נשים ביחס לתהליך השלום, חוויות של נשים פלסטיניות תחת כיבוש, שאלות הקשורות למגדר או לשירות צבאי ומגדר ועוד. בה בעת, ניתן ללמוד רבות ממחקר לגבי סוגיות דומות (אירועים ותהליכים) מחוץ לישראל, כיצד מגדר מושפע מסכסוכים מתמשכים, כיצד הוא משפיע על יישוב סכסוכים וכדומה. 
 
פורום המחקר החדש שם לו ליעד לתרום משמעותית הן לפיתוח לימודי המגדר, סכסוכים ושלום בישראל, והן לפיתוח תחום זה בחו"ל, באמצעות פנייה לקהילה אקדמית רחבה יותר- בארץ, באמריקה הצפונית, אירופה ומדינות העולם השלישי - וקישור ממוקד של נושא לימודי המגדר ללימודים הבין-לאומיים. בנוסף, העלאת העניין והמודעות לסוגיות אלו עשויה גם לסייע להעצמת הנשים בישראל, בזירה האקדמית ומעבר לה. 
 

פורום המחקר למגדר, סכסוכים ושלום עוסק הן בסוגיות כלליות וקונספטואליות של קשרי מגדר-סכסוכים-שלום, והן במקרי בוחן היחודיים לישראל והמזרח התיכון. על מנת לקדם תחום רחב זה, הפורום מארגן מגוון פעילויות. בין היתר, הפורום מציע מענקי מחקר קבוצתיים ומלגות פוסט-דוקטורט, ומארגן  כנסים בין-לאומיים, ימי  עיון והרצאות אורח בהשתתפות אנשי אקדמיה מרכזיים מחו"ל בנושאים הקשורים במגדר, סכסוכים ושלום.

 

מלגת פוסט-דוקטורט ע״ש סופי דיוויס לשנת תשע״ט

הפורום למחקר בסוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס ז"ל

מלגת סופי דיוויס לתלמידי/ות פוסט-דוקטורט לשנה"ל תשע"ט

של עד 90,000

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס יעניק את מלגת סופי דיוויס לתלמידי/ות פוסט-דוקטורט מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, בארץ ובעולם, שנושא המחקר שלהם עוסק במגדר, יישוב סכסוכים ושלום.
  • המלגה מיועדת לבעלי/ות תואר דוקטור או לתלמידי דוקטורט שיגישו את עבודתם/ן לשיפוט עד 30 בספטמבר 2018; או לבעלי/ות תואר דוקטור שעבודתם/ן אושרה לאחר ספטמבר 2013 .
  • על המלגאי/ת לפעול לפרסום ממצאי המחקר בערוץ אקדמי, תוך מתן הכרה למימון מלגת סופי דיוויס.
  • המלגאי/ת י/תידרש לרכז את הפורום על מגדר, יישוב סכסוכים ושלום (ליזום ולארגן הרצאות אורח, כנס שנתי, ופעילויות שונות בתאום עם מנהל מכון דיוויס).
  • המלגאי/ת י/תידרש לשהות במכון דיוויס לפחות תשעה חודשים מתוך שניים-עשר חודשי המלגה, ולהשתתף גם בפעילותו האקדמית והציבורית של המכון.
  • המלגאי/ת י/תקבל משרד משותף וייהנה משירותי מכון דיוויס והאוניברסיטה העברית, ובכלל זה גישה לרשתות אינטרנט, דוא"ל, ספריות ומאגרי מידע.
  • על המלגאי/ת לשהות במשרד זה לפחות שלושה ימים בשבוע
כמו כן, יש להבהיר כי כל מלגאי הפוסט-דוקטורט של המכון כפופים לנהלים האקדמיים, החלים על כל הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, כפי שאלו נקבעים על ידי המזכירות האקדמית.
 
מועד אחרון להגשת מועמדות: 15 בינואר, 2018
 
פרטים מלאים על אופן הגשת המועמדות לרבות טפסים והגשת המסמכים ניתן למצוא באתר המלגות בכתובת:
 
לשאלות ובירורים נוספים: 

גיליון מיוחד: מגדר ויישוב סכסוכים

מגדר וסכסוכים, בהגדרתם הצרה והרחבה, מהווים עקרונות מארגנים של ההוויה הפוליטית והאינטימית האנושית ומכוננים זה את זה. הגיליון המיוחד ידון במפגש בין מגדר, סכסוכים ויישובם בזירה המקומית והבינלאומית ויתמקד בסוגיות אקטיביזם מגדרי בתנועות מחאה ושלום; פרספקטיבות הצטלבותיות (intersectional) של כיבוש והתנגדות; חקיקה (מגדרית) בינלאומית וקונפליקטים מקומיים.
 
פוליטיקה (Politika) הוא כתב עת אקדמי ישראלי שפיט המתפרסם בשפה העברית ורואה אור פעמיים בשנה במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית. כתב העת פוליטיקה מבקש לעורר את הדיון הישראלי האינטלקטואלי בפוליטיקה הבינלאומית בכלל והישראלית בפרט, ומתפרסמים בו מחקרים מתחומי דעת מגוונים. כתב העת משמש כאכסניה לדיון מחקרי חדשני הן עבור החוקרים המובילים בארץ והן החוקרים הצעירים, וככלי עזר בהוראת הפוליטיקה והנגשת המחקרים הפוליטיים העכשוויים לסטודנטים.

המאמרים החדשים בגיליון בתפריט מימין. 

יישוב של סכסוכי כבוד מגדריים בסרט הישראלי-פלסטיני "לא פה לא שם" - אורית קמיר

חברות רבות ברחבי העולם התנהלו בעבר ומתנהלות גם כיום על פי דפוסים הניזונים מערך היסוד הדרת-כבוד, honor. הדרת-כבוד משתיתה סדר היררכי בין חברי הקבוצה, והיא קשורה, באופן מסורתי, במבנה כוח פטריארכלי. סכסוכים הם חלק בלתי נפרד מעולם שזו תרבותו. הם אמצעי לגיטימי לקריאת תיגר של גבר אחד על מעמדו ההיררכי של גבר אחר,  ומאפשרים התמודדות על "טיפוס בסולם ההיררכי". סכסוכי הדרת-כבוד מגדריים מתגלעים כאשר אישה המשוייכת לגבר (אמו, אחותו, אשתו ו/או בתו) מתנהגת באופן המאיים לפגוע בהדרת-כבודו, והוא נחלץ למשמע אותה. בתוך תרבות הדרת-כבוד פטריארכלית מסורתית, האישה נדרשת להיכנע למשמוע כזה ולקבל את תכתיבי הדרת-הכבוד.
 
מאמר זה מציג סכסוכים מגדריים בחברת הדרת-כבוד מסורתית, ומראה כיצד אפשר ליטול את עוקצם באמצעות הסטת הסכסוכים לשדה שיח ערכי אחר. המאמר מתייחס לנשים שבהקלען לסכסוכי הדרת-כבוד מגדריים בחרו לחרוג מתרבות הדרת-הכבוד ולדבוק בכבוד מחייתן. כבוד המחיה הוא ערך ליבראלי-הומניסטי, המייחס ערך לכל אדם לא על פי מעמדו בהיררכיית הדרת-כבוד, אלא מתוך הערכה למימוש הפוטנציאל האנושי האישי שלו על פי בחירתו החופשית. על ידי ניתוח שלוש דוגמאות, מאמר זה מראה שכשנשים נוקטות מהלכים כאלה הן משחררות את עצמן מתכתיבי הדרת-הכבוד של החברה, וכך פועלות לשינויה.
המאמר מסתמך על סרטה של מסלן חמוד, לא פה לא שם, משנת 2016, כטקסט המספר שלושה סיפורי סכסוך מגדריים, המגלמים סכסוכי הדרת-כבוד פטריארכליים מסורתיים, שהוסטו -- כל אחד באופן ייחודי -- משדה הדרת-הכבוד לשדה כבוד המחיה. הסרט מציג סכסוכים מגדריים הנגזרים מדפוסי הדרת-הכבוד של החברה הישראלית הפלסטינית, ומציג דרכי התמודדות עמם המבטאים עמידה איתנה על כבוד המחיה של נשות הקבוצה. המאמר ממקם את הסרט בתוך מכלול סרטים פלסטינים-ישראלים העוסקים בסוגיות של כבוד. 

טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי - סראב אבו רביעה-קווידר

מאמר זה מציע לבחון את המושג "אי צדק מחקרי" מתוך מבט גנאלוגי של המחקר אודות נשים פלסטיניות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. שתי טענות תאורטיות ומתודולוגיות עולות במאמר זה:
ראשית, המאמר מציע לכל החוקר\ת נשים פלסטיניות לטשטש באופן תאורטי את הקו הירוק בין שתי האוכלוסיות הפלסטיניות משני צדי הגבול, שכן מדובר בשתי אוכלוסיות הסובלות ממערכת שליטה של מבנה קולוניאלי מתיישב המשתמש באותם מנגנוני שליטה, ריבונות וכוח. זאת לאור העובדה כי המחקר המגדרי המתבצע בתוך האקדמיה הישראלית על ידי חוקרות ישראליות עדיין לא פרץ את מחסום ה"ישראליוּת", שכן חוקרות רבות עדיין תוחמות את חקר הנשים הפלסטיניות בפרדיגמת ה"ישראליוּת" כחלק משיח המסווג אותן באופן נפרד מהעם הפלסטיני, ומנתחן מתוך מציאות "ישראלית" דמוקרטית הבוחנת נשים פלסטיניות דרך פרדיגמת השוויון\אי שוויון ובכך מייצר אי צדק מחקרי.
שנית, מבחינה מתודולוגית המחברת מציעה חיבור בין שתי פרדיגמות חשובות: פרדיגמת הקולוניאליזם המתיישב ופרדיגמת ההצטלבות הרב-צירית (intersectionality) לחקר נשים פלסטיניות. שכן שתיהן מעשירות את הניתוח, מפרקות אותו לגורמים מגוונים ומצטלבים אך גם מאפשרים לתפוס את הגורם המניע את האפליות המצטלבות.
על מנת לבחון את הטענות הנ"ל, המאמר מאורגן על פי שלושה צירים עיקריים:
הראשון, מתייחס לזהותי כחוקרת פלסטינית הנאבקת על הקיום של זהותה ושל זהות סובייקטיות המחקר שלה.  השני, גנאלוגיה של חקר הנשים פלסטיניות הבדוויות בנגב.  והשלישי,  הסבר של החיבור הבלתי נמנע בין שתי פרדיגמות: הצטלבות רב-צירית וקולוניאליזם התיישבותי, כשתי פרדיגמות נחוצות להעשרת המחקר על נשים פלסטיניות ובעיקר לייצור ידע שאני מכנה "ידע מוסרי".

"לא יכולנו לעשות אחרת, היינו מחויבות למאבק בכיבוש ולפמיניזם": תנועות מחאה ושלום של נשים בישראל - חנה ספרן ודליה זק"ש

תקציר
המאמר עוסק בפעילות של תנועות נשים לשלום בישראל ובאקטיביזם של נשים נגד הכיבוש בשלושים השנים האחרונות. נשים החלו להקים תנועות מחאה והתנגדות לכיבוש באופן עצמאי ונפרד מתנועות השמאל והשלום המשותפות, בשנות השמונים של המאה הקודמת. לתנועות ולהתארגנויות הללו היסטוריה ארוכה ורבת פעלים שתחילתה בעולם המערבי בתחילת המאה התשע-עשרה. נשים בארץ היו, תמיד ובכל מקום, שותפות מלאות בפעילות ובעשייה, אבל לא תמיד ניתן להן מקום שווה במנהיגות, בייצוג ובשיח. גם הכתיבה המחקרית בנושאי הסכסוך והפעילות לשלום נוטה להתעלם בחלקה הגדול מנשים ומפועלן. כמו שלא הייתה לפעילות הזו נוכחות תקשורתית בזמן האירועים עצמם כך אין לה נוכחות גם בהיסטוריה של תהליכי השלום, הביטחון והפוליטיקה בישראל בשלושים השנים האחרונות. המאמר מתאר את הפעילות של תנועות הנשים נגד הכיבוש, שצמחה והתרחבה מאז ראשית דרכה ועד היום, באמצעות הצגה של מסמכים ועדויות ומתוך ניסיון לסכם יותר משלושים שנות פעילות לשלום של הכותבות. כמו כן המאמר מתייחס לדילמות שליוו את הפעילות הזו, כמו הדילמה של התביעה של תנועות הנשים להקשיב לקולן כאימהות אל מול התביעה לזכות הנשים להשמיע קול כאזרחיות; השאלה של שיתוף גברים בפעילות; והקשר שבין פמיניזם ללסביות וההצטלבות בין מאבקים שונים. המאמר מתייחס לשאלות של זהות וייצוג כפי שעלו על הפרק בתנועות הפמיניסטיות בשנות התשעים והשפיעו על השיח בישראל עד היום. אנחנו טוענות שהדרך הזו שבה הלכו אלפי נשים במאבק נגד הכיבוש הייתה חשובה ומשמעותית: נשים אלה העלו והציגו במרחב הציבורי את הקשר בין הדיכויים השונים ואת החשיבות והתרומה של קולות הנשים בנושאים של ביטחון, מלחמה ושלום, גם אם לא השיגו את התוצאות שאליהן קיוו.
 

שייכות כבעיה פמיניסטית, או: האם להתאבד לנוכח הפשיזם? - שרי אהרוני

תקציר: 
המאמר עוסק בגבולות ובמגבלות של העמדה הפרגמטית המאפיינת זרמים שונים בפמיניזם הפוליטי העכשווי במערב. דרך קריאה מחודשת במסה שלוש גיניאות של וירג'יניה וולף משנת 1938 המתארת מצב חירום פמיניסטי שבו קורס ההגיון הפרוגרסיבי של הגל הראשון של הפמיניזם הבינלאומי אל מול עלייתה של הלאומנות, אני מבקשת לעקוב אחר כמה שינויים בהגדרת השייכות כבעיה פמיניסטית מאז ועד ימינו. פרקטיקת ההתאבדות נקראת בהקשר זה כביטוי-קצה של בחירה פמיניסטית קיצונית וא-היסטורית, הבחירה לצאת מן הכלל ולסרב להשתייך לקולקטיב המתכונן לקראת מלחמה, בחירה שמשמעותה מראש היא מוות חברתי (סימבולי או ממשי). בחירה זו, כמו גם המחשבה אודותיה, נבחנת כפתרון פמיניסטי לא-אלים המבטא מצב קיומי מתמשך ועמוק של מצוקה, בדידות וכשלון אל מול כוח פטריארכלי שנחווה כאלים ובלתי ניתן לשינוי. בהתבסס על תיאורים עכשוויים של חוויות כשלון של פעילות שלום פמיניסטיות מישראל, אני מבקשת להראות כי מצב קיומי זה אינו שייך רק להיסטוריה, דהיינו לעבר הקולקטיבי של נשים כקורבנות של מוסדות פוליטיים שנוצרו על ידי גברים, אלא היא רלוונטית גם למציאות הפוליטית הנוכחית שנוטה להתמקד בהשגים פרגמטיים רבים כמו בעלייה הניכרת בייצוג הפוליטי של נשים, בהתרחבות של תנועות וארגונים פמיניסטיים ובהכרה הגוברת והולכת בזכויותיהן וצורכיהן של נשים ונערות. לטענתי, הדגשת ההצלחות הפוליטיות של הפמיניזם הפרגמטי בזירה הבינלאומית והמדינתית, מעמעמת את קיומו של הכישלון כמרכיב מהותי בתודעה הקולקטיבית וההיסטורית של נשים פמיניסטיות ומפקידה אותו במרחב המוצנע שהלברשטאם (Halberstam 2011) מזהה כפמיניזם צללים (Shadow Feminism). החלק המסכם של המאמר מבקש לחלץ את הכשלון מאזור הצללים ולהתבונן על הרלוונטיות של אתיקת הסרבנות לפוליטיקה בת-זמננו דרך התייחסות לאפשרות של השתייכות אלטרנטיבית בתוך תנועה רעועה המנסה לקיים צורות שונות של שייכות (Belonging) שאותם מזהה נירה יובל-דייויס כהשתייכות רב-זהותית וטרנס-לאומית המבוססת על ערכים של דאגה וחמלה. רעיון ה"בית הרעוע", המבוסס על כתיבתה של שרה אחמד, מוצג בסיכום כאפשרות לגשר בין הפמיניזם הפרגמטי להיסטוריות הכואבות של כישלון פמיניסטי. על פי קריאה זו, ההישארות בחיים לכשעצמה וההתעקשות על יצירת מרחבי פעולה פמיניסטיים, שבריריים ככל שיהיו, היא התנגדות מתמדת המשולה לפעולת לחימה (self-care as warfare).

מקרה בוחן: נשים מובילות משא ומתן לשלום בעמק נהר המאנו במערב אפריקה - שיתוף נשים ככלי לבניית שלום - רחל עמרם

מאמר זה דן בקשר בין נשים והשכנת שלום ובמקרה הבוחן של ניסיונות השכנת השלום באזור עמק נהר המאנו במערב אפריקה. הטענה המרכזית של המאמר היא כי שוויון מגדרי הוא מרכיב מרכזי בקידום שלום. במאמר ייסקרו הצהרות רשמיות ומחקרים בתחום זה, והממצאים התיאורטיים ייבחנו אל מול מקרה בוחן שבו תיבדקנה שתי שאלות מרכזיות: האם הצלחתן הייחודית של נשות נהר מאנו לתרום להשגת שלום בסכסוך האזורי נובעת מחיוניותן של נשים בהשכנת שלום ובפתרון סכסוכים; ומדוע לא זכתה הצלחתן להכרה.
החלק הראשון של המאמר דן בהכרה של גופים בינלאומיים רשמיים וכן של מחקרים תיאורטיים בחשיבות תפקידן של נשים בבניית שלום ובפתרון סכסוכים.
הפרק השני של המאמר דן במקרה הבוחן של רשת השלום של הנשים מעמק נהר המאנו במערב אפריקה, בהקשר לטיעון התיאורטי בחלקו הראשון של המאמר על חשיבות תפקידן של נשים בבניית שלום. תחילה מתואר הסכסוך האזורי בעמק נהר המאנו , ואחר כך מתוארים פרטי הצלחתן של הנשים בבניית שלום באזור והסיבות לאי-ההכרה של הציבור הרחב
בתרומתן של הנשים.
המאמר מסתיים במסקנות מתוך בדיקת מקרה בוחן זה לאור הסקירה התיאורטית, וכן בבירור האפשרויות לשיפור ההכרה במקומן המיוחד של נשות נהר המאנו בפרט ושל נשים בתהליכי שלום בכלל.

מגדר וסגנון ניהול משא ומתן פוליטי-מדיני בישראל - איתמר ריקובר

תקציר
נשים רבות ממלאות תפקידי מפתח בפוליטיקה העולמית והלאומית, אך המחקר הפוליטי כמעט אינו עוסק בקשר שבין מגדר ומשא ומתן. הממצאים באשר לקשר בין מגדר לבין סגנון ניהול משא ומתן, כפי שמופיעים במחקרים, אינם חד-משמעיים: יש ממצאים התומכים בכך שלנשים סגנון ייחודי של ניהול משא ומתן, ויש ממצאים המעידים כי אין הבדל מהותי בין המינים בבואם לנהל משא ומתן.
מטרת המאמר היא לבחון את מגוון התפיסות (הנחות יסוד, ייחוסים וכדומה) של נשים וגברים לגבי סגנון ניהול משא ומתן פוליטי-מדיני על ידי נשים בפוליטיקה הישראלית. הנחות היסוד של הנושא ונותן לגבי העומד מולו הן "המטען" שמובא לשולחן המשא ומתן עוד בטרם החל ההליך בפועל. המאמר ינסה לאשש את הטענה כי סגנון ניהול המשא ומתן של פוליטיקאיות נתפס בדרך כלל, הן על ידי גברים והן על ידי נשים, כסגנון שיתופי. לשם כך רואיינו בראיונות עומק עשרים חברי כנסת וחברות כנסת, שרים ושרות ממגוון מפלגות. מהממצאים עולה כי הן הנשים והן הגברים תופסים את הסגנון הנשי כסגנון שיתופי המתאים לשני מודלים המוכרים בספרות: "תפיסת היחסים עם האחר" ו"פתרון בעיות באמצעות דיאלוג". כמו כן נמצא כי הסגנון השיתופי ייחודי לנשים והוא חוצה רקע אישי ומפלגתי.

נשים וסכסוכים מזויינים

סכסוכים מזויינים משפיעים באופן שונה על יחידות ויחידים, בין היתר בהתאם למיקומן/ם החברתי (מגדר, מעמד, לאום, דת, אוריינטציה מינית, אתניות, גיל). בעוד נשים הושפעו מאז ומתמיד מסכסוכים מזויינים—כלוחמות ו/או בנות משפחה של לוחמים, ככלי לפגיעה במורל והמשכיות הקבוצה היריבה, כשורדות של מאבקים אלימים—לאורך מרבית ההסטוריה, דברי ימי המלחמה לא כללו את חוויות היומיום של נשים. סדרת אירועים זו תתמקד במגוון הדרכים בהן סכסוכים מזויינים, במגוון מיקומים גיאוגרפיים, משפיעים על חוויות החיים של נשים. מטרתה היא להכיר ולבחון חוויות מלחמה שלרוב נותרו מחוץ לשיח, לשאול שאלות העוסקות בקורבנות מורכבת ויכולת פועלות במצבי דיכוי ואלימות, ובעיקר בכדי לאתגר תובנות שגורות לגבי מלחמות (ספציפיות ובכלל).

נאילה, האינתיפדה, וסכסוכים מזויינים אחרים

יום רביעי, ה-7 בנובמבר 2018, 14:15-16:30     
חדר 5701, הפקולטה למדעי החברה, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.
נאילה והאינתיפאדה, מתאר את סיפורה האישי של נאילה עאיש, סטודנטית צעירה ופעילה פוליטית בעזה של שנות ה-80. הסרט מוצג על רקע התקופה בה ההתקוממות העממית הובילה לראשונה את ישראל ואת העולם כולו להכרה בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית ומשלב קטעי ארכיון בלעדיים, אנימציה מקורית וראיונות נדירים. הסרט מציג מודל לפעולה אזרחית שמונהגת על ידי נשים, ולאופן שבו היא יכולה לסחוף את ההמונים, להפעיל לחץ על בעלי הכוח וליצור שינוי. אבל האם שחרור לאומי ושחרור מגדרי הם חלק מאותו מאבק? ומה קורה כשהגברים חוזרים ומחליטים שתפקידן של הנשים הסתיים?
  • נשים וסכסוכים
  • נשים וסכסוכים
  • נשים וסכסוכים
  • נשים וסכסוכים
  • נשים וסכסוכים

מעבר לקורבנות: ביטחון מכליל ותפקיד נשים בעצירת סכסוכים מזוינים

סדנה (באנגלית) בהנחיית השגרירה סוויני האנט בנושא מעורבות נשים בסכסוכים מזוינים. 
שימו לב, הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל. אנא אשרו השתתפות עד ה22 בנובמבר בקישור: 
האירוע יתקיים ביום שני ה-26 לנובמבר בין השעות 12:30-14:00 , אולם אבא אבן בנין דיוויס/טרומן, קמפוס הר הצופים. 
פרטים נוספים בהזמנה.
 
swanee_hunt
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood
  • Beyond Victimhood

הקהילה הלומדת

מפגשי הקהילה הלומדת מכוונים ליצירת מרחב שיאפשר דיון מתמשך (ולא חד פעמי) ומעמיק מנקודת מבט של עשייה מתערבת ושינוי ומזמנים מגוון שיתופי פעולה בין נשות ואנשי אקדמיה ושטח.
המפגשים מאורגנים סביב מושגי פעולה - המשקפים הן מטרה בפני עצמה והן פרקטיקת עשייה - והדרך בה הם משפיעים על נקודות ההשקה בין מגדר וקונפליקט.
כל מפגש מזמן מספר הרצאות קצרות העוסקות בעשייה מחקרית ו/או מתערבת בנושא מגדר וקונפליקט דרך פריזמת המושג בו עוסק המפגש, ובזמן הדיון, המשתתפות/ים מוזמנות/ים לדבר על הדרך בה המושג והדרך בה הוצג בהרצאות "מדבר" לעשייתם המחקרית והמתערבת. בדרך זו המפגש הנו חוויה לימודית, משתפת ומשתתפת עבור כל המשתתפים, כולל המציגות/ים.
מטרה מרכזית היא לבחון כיצד ניתן להשתמש במושגי פעולה בכדי להרחיב את עשייתינו המחקרית/ מתערבת כמו גם להרחיב את הבנתינו את המושגים עצמם. כלומר חלק ניכר מהעשייה הוא ניסיון ליצור תיאוריזציה של פרקטיקות שינוי במרחב המקומי ולתת להן להניע אותנו לפעולה.
המושגים בהם נעסוק בשנת הלימודים תשע"ט הם: תקווה (5 בדצמבר), פרפורמנס (9 בינואר), גבולות וקירות (18-20 בפברואר), נתינה (13 במרץ), מגוון (3 באפריל), והמשכיות (1 במאי). 
לתשומת לבכן/ם, המפגשים יתנהלו בעברית ויוקלטו /יצולמו.
 

מפגש הפתיחה של הקהילה הלומדת: תקווה, מגדר ויישוב סכסוכים 5.12.18

במפגש זה אנו מזמינות אתכן/ם להתבונן בתקווה כמנגנון עשייה חיוני בחיינו—ולא כשם עצם, לשאול איזה סוגי ידע מאפשרים ליחידות, יחידים וקהילות לדמיין מציאות אלטרנטיבית וכיצד הם משפיעים על היכולת לפעול לקידומה.
 
14:00-14:30       התכנסות
14:30-14:45       דברי פתיחה
                            פרופ' תמיר שפר, דיקן הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים
                            ד"ר טל ניצן, פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום
14:45-15:35       פאנל  
יו"ר                       ד"ר ענבל וילמובסקי, מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר
דוברות                  עו"ד מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים
                            מייסם ג'לג'ולי, יו"ר נעמת במרחב המשולש הדרומי
15:35-16:30        דיון וסיכום
 
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה
  • מגדר אירוע תקווה

מפגש שני של הקהילה הלומדת: מגדר, קונפליקט ופרפורמנס כפרקטיקה של התנגדות תרבותית 9.1.19

האם וכיצד עבודה יצירתית מאפשרת לבטא התנגדות? באילו אופנים מיקומים של מגדר, לאום, מעמד, גיל, עירוניות/כפריות, אי/יכולת גופנית באים לידי ביטוי ב/משפיעים על יצירתן של אמניות?
באלו תנאים הקשבה הופכת מפעולה פאסיבית לנוכחות אקטיבית/אקטיביסטית, לעדות לסיפורים ולקולות שהממסד האמנותי והתרבותי מדיר?
מפגש זה הוא הראשון משני אירועים משותפים לפורום סופי דיוויס והחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. שני המפגשים יתמקדו באופנים בהם פרפורמנס מאפשר התנגדות של קבוצות שונות באוכלוסייה.
האירוע הראשון (ינואר 2019 במכון ון ליר בירושלים) יתמקד בעבודתן של אמניות פלסטיניות. האירוע השני (אפריל 2019 באוניברסיטת חיפה) יוקדש לסיפורי הלידה המושתקים של אימהות-מהגרות שילדיהן נחטפו בישראל של שנות החמישים.
האירוע הראשון יתקיים ביום רביעי, ה-9 בינואר 2019, במכון ון ליר בירושלים. [פרטים לגבי האירוע השני, שיתקיים ביום שלישי ה-16 באפריל באוניברסיטת חיפה, יופצו בהמשך]
16:30-17:00 התכנסות 
17:00-17:20 דברי פתיחה 
רונה ברייר גארב,  מכון ון ליר בירושלים
ד"ר טל ניצן , פורום סופי דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים 
17:20-18:20 פאנל בהנחיית ד"ר רותי אבליוביץ', החוג לתיאטרון, אוניברסיטת חיפה
בהשתתפות האמניות מנאר זועבי , סמירה סרייה , וחולוד באסל
18:20-18:40 מגיבה 
פרופ' נאדירה שלהוב קבורקיאן, בית הספר לעבודה סוציאלית והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
18:40-19:30 דיון וסיכום
הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל.
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישורhttps://www.eventbrite.com/e/gender-conflict-and-performanc…עד לראשון בינואר
 
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס
  • אירוע מגדר פרפורמנס

מפגש שלישי של הקהילה הלומדת: אירוע גבולות, קירות ושאר אפשרויות, 18-20.2.19

פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר וקונפליקט מתכבד להזמינך לאירוע גבולות, קירות ושאר אפשרויות,
18-20 בפברואר, קמפוס הר הצופים 
מציאות חיינו משופעת משאים ומתנים עם וניווטים דרך גבולות מצטלבים, המגדירים ומגדרים את חוויות היומיום שלנו. בעוד גבולות נתפסים לרוב כמגבלות, אירוע גבולות, קירות ושאר אפשרויות מציע להתבונן בהם כמאפשרים להרחיב ידע, מערכות יחסים, ורווחה אנושית.
היום הראשון יעסוק בגבולות חברתיים וגיאופוליטיים והאפשרויות להשתמש בהם כסוכני שינוי. היום השני יבחן את הדרכים בהן גבולות אלו מתרגמים לקירות הפועלים על ובתוך האקדמיה וכיצד היא מתאפשרת כמרחב להתנגדות ושינוי. היום השלישי יעסוק באתנוגרפיה של גבולות.
ככלל, האירוע מכוון למספר מהלכים תמטיים:
1, מזמן התבוננות מנקודת מבט מגדרית על גבולות—נראים או סמויים—חברתיים וגיאופוליטיים, הדרך בה הם מצטלבים ומשפיעים על חיי היומיום של אוכלוסיות מגוונות. 
2. נע בין התעמקות במקרה בוחן אחד (המציאות בישראל/פלשתין) להשוואה עם מקרי בוחן נוספים (ארה"ב, קנדה, מכסיקו, אסטנבול). 
3. נע בין בחינת המערך החברתי הכולל, לבחינת מיקרו מציאות, מעין הבחנה בין ציבורי לפרטי/ביתי
4.  בוחן רצף שעליו גבולות (נראים וסמויים) יכולים לשמש הן כאלמנט מגביל והן כנקודת מוצא לכינון שינוי חברתי.
בהמשך למהלכים התמטיים, היום השלישי יוקדש לבחינת שאלות מתודולוגיות ואתיות סביב חקר גבולות.
ראו הזמנה עם לו"ז מפורט בצירופה.
לתשומת לבך: האירוע יתקיים באנגלית ויצולם.
הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל, הרשמה, *עד ה11 בפברואר*, בקישור מטהhttps://borderswallspossibilities.eventbrite.com  (ניתן להרשם ליום אחד, שנים או לכלל השלושה)
לשאלות ויצירת קשר: ד"ר טל ניצן tal.nitsan1@mail.huji.ac.il
 
 
 
 
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • אירוע מגדר קירות גבולות
  • מיודבניק מגדר
  • סיור מגדר
  • סיור מגדר.jpg
  • מגדר תמונה קבוצתית.jpg

מפגש רביעי של הקהילה הלומדת: נתינה, מגדר ויישוב סכסוכים 13.3.19

המפגש הרביעי של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר ויישוב סכסוכים יעסוק בנתינה, מגדר ויישוב סכסוכים
במפגש יתקיים ביום רביעי, ה-13 במרץ 2019, 14:00-16:00
בחדר 7501(2), הפקולטה למדעי החברה, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.
במפגש זה אנו מזמינות אתכן/ם לחשוב ולהציע איך—והאם—נתינה יכולה לאתגר פרקטיקות של יצירת וכינון היררכיה. אלו תנאים (היסטוריים, חברתיים) מעודדים דפוסי נתינה שונים?  איך נתינה יכולה הן למנוע סכסוכים והן לסייע ביישוב סכסוכים קיימים?
את המפגש תוביל ד"ר אראלה שדמי, אקטיביסטית וחוקרת עצמאית, לשעבר ראשת התכנית ללימודי נשים במכללה האקדמית בית ברל . 
בכדי לקיים דיון פורה ומפרה נבקש שתקראו שני מאמרים קצרים: "כלכלת המתנות מניעה את העולם" מאת ג'נביב ווהן  (חיים אחרים, 2013) ו"אפשר ליסד חברה של שלום" מאת אראלה שדמי (העוקץ, 2011).
שימו לב, המפגש יתקיים בעברית ויצולם.
הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל. אנא אשרו את השתתפותכן/ם עד ל-11 במרץ בקישור: https://gifteconomygenderandconflictresolution.eventbrite.com
לשאלות ויצירת קשר: ד"ר טל ניצן, tal.nitsan1@mail.huji.ac.il
 
  • נתינה 1.jpg
  • נתינה 2.jpg
  • נתינה 3.jpg
  • נתינה 4.jpg
  • נתינה 5.jpg
  • נתינה, מגדר וקונפליקט 6
  • נתינה 7.jpg
  • נתינה, מגדר וקונפליקט 8

מפגש חמישי של הקהילה הלומדת: מגדר, קונפליקט ופרפורמנס כפרקטיקה של התנגדות תרבותית 16.4.19

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ובעיקר בשנות החמישים, נעלמו אלפי תינוקות ופעוטות ממשפחותיהם—משפחות עולים שהגיעו ארצה ושוכנו במעברות ובמחנות קליטה.
מנגנון ההעלמה השיטתי, כפי שמתברר לנו עם השנים, התבסס בין היתר על התובנה המערכתית שאמהותיהןם, הנשים הצעירות שילדו אותןם, לא יוכלו לאתגר באופן משמעותי את הממסד, ששלט באופן כמעט מוחלט בתנאי קיומן הפיזיים.    
גם בחלוף השנים, עם הצלבת סיפורי ההעלמות, עדויות של מטפלות ומספר איחודי משפחות מרגשים, קולותיהן של האמהות וסיפוריהן מגיעים לקדמת הדיון הציבורי לעיתים נדירות.
ההצגה יולדות היא מבע וביצוע של התנגדות פוליטית המאתגרת, באופן פומבי, מבנים חברתיים, מוציאה אל האור (מילולית ומטאפורית) קולות מושתקים ומזמינה את כולנו להוות עדות ועדים לעשייה זו.
ההצגה, ולאחריה פאנל מומחיות, תתקיים ביום שלישי, 16 באפריל 2019 , במשכן לאמנויות ע"ש הכט באוניברסיטת חיפה.
לו"ח זמנים, סדרי הרשמה, ורשימת משתתפות בהזמנה המצורפת.
  • פרפורמנס חיפה 1
  • פרפורמנס חיפה 2
  • פרפורמנס חיפה 3
  • פרפורמנס חיפה 4
  • פרפורמנס חיפה 5
  • פרפורמנס חיפה 6
  • פרפורמנס חיפה 7
  • פרפורמנס חיפה 8
flyer.pdf314 KB

מפגש שישי של הקהילה הלומדת: מגדר מגוון וקונפליקט - ירושלים פנים רבות לה 19.6.19

יש לכן/ם סיפור אישי מעניין?
בואו להיות "ספר" בספרייה האנושית!
 
איך זה עובד? הספרייה האנושית תארח אנשים מקשת מגוונת של זהויות. במקום "להשאיל" ספר, מבקרי הספרייה פוגשים את המקור – אנשים עם חוויית חיים ופרספקטיבה ייחודית. המטרה: לשמוע, להשמיע ולשבור חומות וסטריאוטיפים.
מיהו המספר ומיהו המאזין? מיהו הזר ומיהו המוכר? ה"ספר" שבחרנו יכול להיות כל אדם.
נינה הלוי, פעילה בקהילה הטרנסג'נדרית שהשתתפה פעמיים באירוע, מספרת: "המפגש הבלתי צפוי הזה הוא מתנה. את.ה לא יודע.ת את מי תפגוש או תפגשי ומי יפגוש אותך".
בואו לשמוע, להשמיע ולשבור חומות
האירוע יתקיים ביום רביעי 19.6.19 בקמפוס הר הצופים בין השעות 14:00-17:00.
אם את/ה מעונינ/ת להיות "ספר אנושי" ולספר לסטודנטים/ות ואחרים את הסיפור האישי שלך, שלח/י מייל לטל ניצן בכתובת: tal.nitsan1@mail.huji.ac.il  עד ליום ראשון 19.5.19

מפגש פתיחה של הקהילה הלומדת: תקווה, מגדר ויישוב סכסוכים 11/2017

פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום מתכבד להזמינכן/ם למפגש הפתיחה של הקהילה הלומדת:

תקווה, מגדר ויישוב סכסוכים

יום רביעי, ה-15 בנובמבר 2017, 12:00-16:00                                                                            

חדר 503, בית מאירסדורף, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית

12:00-12:15 התכנסות
12:15-12:30 דברי פתיחה
                     פרופ' דן מיודובניק, ראש מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים
12:30-14:00 פאנל  
יו"ר                 ד"ר ענבל וילמובסקי, מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, האוניברסיטה העברית בירושלים    
דוברות            ד"ר טל ניצן, פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום
                      פרופ' תמר זילבר, סגנית דיקן בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים
                      גב' חמוטל גורי, מנכ"לית קרן דפנה ומייסדת consult4good סיפורים לשינוי חברתי
                      ד"ר מראם מסראווה, מרכז מינרבה למדעי הרוח ובית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב; מכללת אלקאסמי לחינוך
                      גב' יהודית אופנהיימר, מנכ"לית עיר עמים; התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר אילן
                      גב' שרון מייבסקי, פעילה פמיניסטית 
14:00-14:15 דברי תקווה
                    פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים
14:15-14:30  הפסקה
14:30-15:30 דיון וסיכום
 
*לתשומת לבכן/ם, המפגש יתנהל בעברית ויצולם
הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל.
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com 
לפרטים נוספים: http://en.davis.huji.ac.il/book/gender-forum                                             
לשאלות ויצירת קשר: ד"ר טל ניצן, tal.nitsan1@mail.huji.ac.il
 
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר
  • מפגש תקוה מגדר

מפגש שני של הקהילה הלומדת: שייכות, מגדר ויישוב סכסוכים 12/2017

המפגש יתקיים ביום רביעי, ה-13 בדצמבר בין השעות 12:00-15:00 בחדר 521, בנין מנדל, קמפוס הר הצופים.       
הקהילה הלומדת היא סדרת מפגשים חודשיים המכוונים ליצירת מרחב שיאפשר דיון מתמשך ומעמיק מנקודת מבט של עשייה מתערבת ושינוי ומזמנים מגוון שיתופי פעולה בין נשות ואנשי אקדמיה ושטח. 
המפגשים מאורגנים סביב מושגי פעולה והדרך בה הם משפיעים על נקודות ההשקה בין מגדר וקונפליקט, בהגדרתם הרחבה.
בהמשך למפגש הפתיחה שעסק במושג תקווה (ראו כאן), המפגש השני יעסוק בשייכות, הצורך האנושי להתאים, להתקבל, להיות חלק ממשהו גדול מאיתנו (קבוצה חברתית, מקום), העומד במרכזם של מאבקים חברתיים לשיוויון, הגינות ורווחה.
במפגש זה נארח ארבע חוקרות וחוקר העוסק/ות בתפר שבין מגדר ויישוב סכסוכים ממגון נקודות מבט:
ד"ר עמליה סער, המחלקה לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
עו"ד באנה שגרי, מנהלת התכנית לשוויון הזדמנויות לסטודנטים הערבים, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ' עדנה לומסקי פדר, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית
מר יוסי דוד, המחלקה לתקשורת, האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' מיכל פרנקל, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
 
לפרטים נוספים ראו הזמנה בצירופה ועל גבי אתר פורום סופי דיוויס.
 אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com  עד ל-10 בדצמבר.
 שימו לב: המפגשים הבאים יעסקו במושגים אסטתיקה (10 בינואר), כבוד (14 בפברואר), תנועה (21 במרץ), שונות (11 באפריל), המשכיות (9 במאי). 
 
  • gender
  • gender
  • gender
  • gender
  • gender

מפגש שלישי של הקהילה הלומדת: אסתטיקה, מגדר ויישוב סכסוכים 1/2018

המפגש יתקיים ביום רביעי, ה-10 בינואר בין השעות 12:00-14:15 בחדר 521, בנין מנדל, קמפוס הר הצופים (הכי פשוט להכנס מהכניסה הראשית לגן הבוטני).
 בעקבות ז'אק רנסייר, הטוען כי עשייה פוליטית הנה אסתטית במהותה, כיוון שהיא יוצרת תפישה מחודשת של מערכת היחסים בין מה שיכול להיאמר, מה שיכול להראות ומה שיכול להיעשות במציאות החברתית, המפגש יתמקד במגוון פרוייקטים המעוגנים במציאות הישירה והחזותית סביבנו שנועדו להפוך את הבלתי-נראה לנראה או להטיל ספק במובן-מאליו של הנראה.
ד"ר יעל רוזין תדבר על הקמת הארכיון החזותי הלסבי-קווירי במרכז הפמניסטי 'אשה לאשה' והקמת מרכז לאמנות גאה בתל אביב. ד"ר סיון רג'ואן שטאנג תדבר על קוויריות ומזרחיות בעבודות הוידיאו של האמנית ורד ניסים. ד"ר רותי גנזבורג תדבר על השתתפות הנשים הפלסטיניות בפרויקט המצלמות של בצלם. ופרופ' גלית חזן רוקם תדבר על השימוש באסטתיקה של סוגות ספרותיות עממיות ופולקלוריות כמנגון של יישוב סכסוכים ומתחים של חיי יום יום. 
 ללו"ז ופרטים נוספים ראו הזמנה.  
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com  עד ל-7 בינואר. 
לתשומת לבכן/ם
המפגשים יתנהל בעברית ויצולם. 
המפגשים הבאים יעסקו במושגים כבוד (14 בפברואר), תנועה (21 במרץ), שונות (11 באפריל), המשכיות (9 במאי).
 
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר
  • אסתטיקה מגדר

מפגש רביעי של הקהילה הלומדת: מגדר, קונפליקט ומונולוגים מהווגינה 2/2018

המפגש יתקיים ביום רביעי, ה-14 בפברואר בין השעות 11:00-14:00 בחדר 521, בנין מנדל, קמפוס הר הצופים (הכי פשוט להכנס מהכניסה הראשית לגן הבוטני).  
המפגש יערך בסימן 20 שנה למחזה "מונולוגים מהואגינה" ולתנועת vday (ראו כאן וכאן) למניעת אלימות נגד נשים ונערות וישזור מונולוגים מהמחזה עם מונולוגים על המחזה כפרקטיקה פמניסטית.  ד"ר מירי רוזמרין (התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר אילן), תדבר על היחס בין פגיעות ואג'נסי בהקשר למיניות כיום, וד"ר אורית קמיר (המרכז הישראלי לכבוד האדם)  תדבר על ממדים של כבוד וחירות בנשיות בת זמננו. המשתתפות והמשתתפים יוזמנו לחלוק תובנות ולהתכתב עם המונולוגים (כפרקטיקה פמניסטית או עם מונולוג/ים ספציפי/ים) בהסתמך על המערך המחקרי, העשייה החברתית ומציאות היומיום שלהן/ם. 
ללו"ז ופרטים נוספים ראו הזמנה. 
לאישור השתתפות, שאלות, וקבלת הטקסטים עליהם יתבסס המפגש שלחו דוא"ל עם שם האירוע בשורת הנושא לד"ר טל ניצן tal.nitsan1@mail.huji.ac.il   עד ל10 בפברואר. 
לתשומת לבכן/ם: 
האירוע יתנהל בעברית ויצולם. 
המפגשים הבאים יעסקו במושגים  תנועה (21 במרץ), שונות (11 באפריל), המשכיות (9 במאי).
 
 
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר
  • מגדר

מפגש חמישי של הקהילה הלומדת: תנועה, מגדר ויישוב סכסוכים 3/2018

המפגש החמישי של הקהילה הלומדת של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום בנושא תנועה, מגדר ויישוב סכסוכים המפגש יתקיים ביום רביעי, ה-21 במרץ בין השעות 12:00-16:00 בחדר 2001 בבניין רבין, קמפוס הר הצופים.  
 
מציאות חיינו כרוכה באיזון בין תנועה מעגלית מתמדת וכוח מקרקע. בדומה לממד הגיאופיזי, גם הממד החברתי פוליטי נשען על המתח בין תנועה ומניעתה. שגרה של אי שיוויון ואי הגינות מגדריים השלובה במציאות של קונפליקט מתמשך מיצרת מגוון מתחים בין מניעה להנעה של תנועה, אותם אנו מתעתדות ומתעתדים לבחון במפגש זה. ד"ר ענבל וילמובסקי תדבר על חוג למחול בכלא נווה תרצה, ד"ר אריאל הנדל יאפיין מרחב בטוח ככזה שאפשר ללכת בו לאיבוד, ד"ר רותי פרסר תדון בתשוקה הפמיניסטית למרחב הציבורי ופרופ' אדריאנה קמפ תדבר על היבטים פרדוכסליים של תנועה בהקשר של מדיניות וחויות הגירה.
לפרטים נוספים ראו הזמנה בצירופה ועל גבי אתר פורום סופי דיוויס.
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com  עד ל-18 במרץ. 
לתשומת לבכן/ם, המפגשים יתנהלו בעברית ויוקלטו /יצולמו.
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar
  • Migdar

מפגש שישי של הקהילה הלומדת: שונות, מגדר ויישוב סכסוכים 4/2018

המפגש השישי של הקהילה הלומדת של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום בנושא שונות, מגדר ויישוב סכסוכים יתקיים ביום רביעי, ה-11 באפריל בין השעות 12:00-14:15 
בחדר 2001 בבניין רבין, קמפוס הר הצופים.  
 
שונות, כאידיאולוגיה ופרקטיקה פוליטיות, מערערת על הסדר החברתי הקיים וחיונית לעשייה העוסקת בשינוי מגדרי ובקונפליקט. העיר, כיישות גיאו-פיזית וסוציו-פוליטית, מספקת מרחב פוליטי וחברתי דינמי למפגש בין א/נשים מקבוצות דתיות, אתניות, לאומיות, מגדריות וסוציו-אקונומיות שונות. במפגש זה אנו מזמינות אתכן/ם להתבונן בעיר כמרחב של שונות ובמגוון הדרכים בהן שונות, כאידיאולוגיה ופרקטיקה, יכולה לשמש כמשאב מחייה במצבי קונפליקט. הדיון יתנהל כדיאלוג בין המשתתפות ובין הסיפורים שלהן ונשים דגש על הקשר שבין שונות למקום, הן במובן של מרחבים פיזיים והן במובן של הגוף הנשי, כמקום ומרחב של שונות המחפש את מקומו.
 
לפרטים נוספים ראו הזמנה בצרופה ועל גבי אתר פורום סופי דיוויס.
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com  עד ל-9 באפריל
לתשומת לבכן/ם, המפגשים יתנהלו בעברית ויוקלטו /יצולמו.
 
הקהילה הלומדת היא סדרת מפגשים חודשיים המכוונים ליצירת מרחב שיאפשר דיון מתמשך (ולא חד פעמי) ומעמיק מנקודת מבט של עשייה מתערבת ושינוי ומזמנים מגוון שיתופי פעולה בין נשות ואנשי אקדמיה ושטח. מפגש הפתיחה עסק במושג תקווה (ראו כאן), המפגש השני עסק בשייכות (ראו כאן), המפגש השלישי עסק באסטתיקה (ראו כאן), הרביעי עסק במונולוגים מהואגינה, כבוד ופגיעות (ראו כאן), החמישי עסק בתנועה (ראו כאן) והמפגש האחרון יעסוק בהמשכיות (9 במאי).
 
 
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender
  • Gender

מפגש שביעי של הקהילה הלומדת: המשכיות, מגדר ויישוב סכסוכים 05/2018

המפגש השביעי והמסכם לשנה"ל תשע"ח של הקהילה הלומדת של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום בנושא המשכיות, מגדר ויישוב סכסוכים יתקיים ביום רביעי, ה-9 במאי בין השעות 12:00-16:00 בחדר 2001 בבניין רבין, קמפוס הר הצופים. 
 
הציפייה להמשכיות—פיזית, חברתית ותרבותית—מעניקה משמעות לחיינו וליצרתינו ועל כן הנה מרכזית לפרוייקט האנושי. מנגד, להמשכיות כפרוייקט פוליטי יש ממד פרדוכסלי של הרס האחר, העצמי וזכרונות קולקטיביים. במפגש זה אנו מזמינות אתכן/ם לערער יחד איתנו על הממד ההרסני של החתירה להמשכיות, ולשאול: כיצד ניתן לשמר ולשעתק את הקיים, הן עבורנו והן עבור האחר/ת? כיצד ניתן לחתור, מוסדית ופוליטית, ליצירת רציפות עשייה ארגונית ושימור זיכרון אקטיביסטי, תוך הכרה בשינויים דמוגרפיים, חברתיים וטכנולוגיים?
המפגש יתחלק לשלושה חלקים:
בחלק הראשון, ד"ר חנה ספרן, היסטוריונית פמניסטית, ממקימות נשים בשחור, קו החירום לנפגעות אלימות ומקלט החירום בחיפה, ומרכז מחקר פמיניסטי חיפה ואנה קליימן, חברת ועד מנהל בבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות וממארגנות צעדת השרמוטות בירושלים ימקמו את עשייתן הפמניסטית כחלק מרצף בינדורי. בחלק השני, נבקש מהמשתתפות והמשתתפים לספר על חפץ המתכתב עבורן/ם עם המושג המשכיות (נשמח אם תוכלו להביא את החפץ). לסיכום נערוך דיון במושג המשכיות פמניסטית.
אנא אשרו את השתתפותכן/ם בקישור: http://SophieDavisLC.rsvpify.com  עד ל-6 במאי.
לתשומת לבכן/ם, המפגשים יתנהלו בעברית ויוקלטו /יצולמו.
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות
  • מגדר המשכיות

מפגש ראשון של הקהילה הלומדת: תקווה, מגדר ויישוב סכסוכים 2016

פתיחה: ד"ר טל ניצן, הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש
סופי דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים
דוברות:
פרופ' גליה גולן, פרופ' אמריטה, המחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' דפנה גולן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
 ד"ר יעל ברדה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
יום שני, 19.12.2016, 15:30-14:00, חדר 501, בית מאירסדורף, האוניברסיטה העברית. 

  • מגדר 1
  • מגדר 2
  • מגדר 3
  • מגדר 4
  • מגדר 5

מפגש שני של הקהילה הלומדת: כבוד, מגדר ויישוב סכסוכים

פתיחה: פרופ' דן מיודובניק, ראש מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים,
האוניברסיטה העברית בירושלים.
דוברות:
ד"ר אורית קמיר, המרכז הישראלי לכבוד האדם
עו"ד שירי לב-רן לביא, נציבת שוויין הזדמנויות בעבודה (מחוז ת"א והמרכז)
ד"ר הדס כהן, מכון דיוויס ומרכז לייפר, האוניברסיטה העברית בירושלים.
 
מנחה: ד"ר טל ניצן, הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס.
יום שני, 16.1.2017, 12:00-2:00, חדר 503, בית מאירסדורף, האוניברסיטה העברית.
למצגת המפגש: http://bit.ly/2lkphVG
  • מגדר כבוד
  • מגדר כבוד
  • מגדר כבוד
  • מגדר כבוד
  • מגדר כבוד

סדנת כתיבה בנושא כבוד

 
הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס מתכבד להזמינכן/ם לסדנת כתיבה בנושא כבוד:
לכתוב כבוד
יום שלישי, 14.2.2017, 10:00-14:00
חדר 2415, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית.
 
מתדיינת: ד"ר אורית קמיר, המרכז הישראלי לכבוד האדם
משתתפות: 
ד"ר טל ניצן, עמיתת פוסט דוקטורט, הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס, האוניברסיטה העברית 
ד"ר הדס כהן, עמיתת מחקר, מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים אונ' עברית 
גב' יעל בר צדק, התוכנית ללימודי מגדר, אונ' בר אילן 
עו"ד שלומית לוטן, התוכנית ללימודי מגדר, אונ' בר אילן 
גב' נעמה רון, מנהלת תחום תכנון מדיניות, מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות.

 

מפגש שלישי של הקהילה הלומדת: תרגום, מגדר ויישוב סכסוכים

 
פתיחה והנחייה: ד"ר טל ניצן, הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש
סופי דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים.
 
דוברות:
ד"ר לימור מעודד דנון, תכנית עמיתי בובר, האוניברסיטה העברית
גב' מיטל סטרול, מרכז אדווה: מידע על שיוויון וצדק חברתי בישראל
עו"ד ענת טהון, איתך-מעכי: משפטניות למען צדק חברתי
עו"ד ראויה אבורביעה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. 
יום רביעי, 15.3.2017, 11:00-14:00, חדר 2415, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית.
  • תרגום מגדר
  • less
  • תרגום מגדר
  • תרגום מגדר
  • תרגום מגדר

סדנת כתיבה בנושא תרגום

 

הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס מתכבד להזמינכן/ם לסדנת כתיבה בנושא תרגום:
כותבות תרגום 
יום שלישי, 28.3.2017, 10:00-12:30
חדר 341, בניין רבין, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.

 

מפגש רביעי של הקהילה הלומדת: קריאה מחדש (re-call), מגדר ויישוב סכסוכים

יום רביעי, 19.4.2017, 12:00-16:00, חדר 501, בית מאירסדורף, האוניברסיטה העברית.
דוברות: 
פרופ' (אמריטה) נעמי חזן, המחלקה למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר בירושלים
ד"ר טל ניצן הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס
ד"ר ענבל וילמובסקי, מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר, האוניברסיטה העברית
ד"ר אמאל אבו סעד, ראש תכנית ההכשרה לגן במגזר הבדואי, מכללת קיי ומפונת אום אל חיראן
ד"ר יעלה רענן, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, המכללה האקדמאית ספיר ואחראית קשרי חוץ, המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים
גב' מרים אבו אלקיען, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן גוריון וראש ועד נשות אום אל חיראן
עו"ד נטע עמאר שיף, המחלקה לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן גוריון
גב' נילי ברוך, המחלקה לגאוגרפיה, האוניברסיטה העברית ועמותת במקום.
 
  • קריאה מחדש
  • קריאה מחדש
  • קריאה מחדש
  • קיראה מחדש
  • קריאה מחדש

מפגש חמישי של הקהילה הלומדת: שייכות, מגדר ויישוב סכסוכים

יום שני, ה 8 במאי, 2017 , 12:30-16:00, חדר 502 ,בית מאירסדורף, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.
שייכות, מגדר ויישוב סכסוכים הוא המפגש החמישי של הקהילה הלומדת של הפורום לחקר מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס.
המפגשים מכוונים לבנות קהילה של חוקרות/ים וא/נשי שטח העוסקות/ים בנושא ולפתוח פתח למגוון שיתופי פעולה עתידיים. המפגשים הקודמים עסקו במושגים תקווה (דצמבר), כבוד (ינואר), תרגום (מרץ), קריאה מחדש (אפריל).
פתיחה:
פרופ' דן מיודובניק, ראש מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
דוברות:
פרופ' יפעת ביטון, הפקולטה למשפטים,המכללה למנהל והאוניברסיטה העברית, ומרכז תמורה
פרופ' נאדירה שלהוב קיבורקיאן, בית הספר לעבודה סוציאלית והפקולטה לממשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
גב' שירי לוינס וגב' יהלומה זכות, נשים עושות שלום
ד"ר שרי אהרוני, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בן גוריון.
הנחייה: ד"ר טל ניצן, הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס, האוניברסיטה העברית בירושלים
 
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות
  • שייכות

קבוצת הכתיבה

קבוצת הכתיבה של הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום


מטרתה של קבוצת הכתיבה היא לקדם פרוייקטי כתיבה (בנושאי מגדר וקונפליקט) בשלבי התהוות וללוות אותם בשלבי הכתיבה וההכנה לפרסום.
הקבוצה החלה להפגש בנובמבר 2016 ומתעדת להפגש פעם בחודש לאורך שנת הלימודים.
בכל מפגש נדון בשני טקסטים שנכתבו והופצו על ידי חברי הקבוצה—בתקווה שנוכל לחזור ולדון בהם ולתמוך בשלבי ההתהוות שלהם לאורך השנה.
יחד עם כל טקסט, הכותב/ת י/תגדיר לקבוצה מה היא/וא מקווה להשיג מהשיתוף—מה רוצה לעשות עם הטקסט? איזה פיקדבק מחפש/ת?
*הטקסטים המשותפים הם פרוייקטים בעבודה, וחשוב מאוד לא להפיץ ו/ או לחלוק אותם ללא רשות הכותב/ת.
*מעבר לתמיכה הקבוצתית בטקסטים המשותפים, הקבוצה פתוחה לשיתופי פעולה נוספים, כמו מערכי תמיכה מוגברים, כתיבת מאמרים משותפת, אירוח חוקרות/ים בכירים שיסכימו לחלוק מניסיונם האישי, לתמוך וללוות את התהליך.
*מבחינה מנהלתית, אופי, תזמון ותוכן המפגשים נקבעים על ידי הנוכחות/ים במפגש.
בכדי לקחת חלק בקבוצת הכתיבה, שלחו הודעה לד"ר טל ניצן (tal.nitsan1@mail.huji.ac.il), מארגנת הקבוצה, שתכלול 1. את התמות בהן את/ה עוסק/ת בימים אלו, 2. אלו פרוייקטי כתיבה מעסיקים אותך (פרקי ספר/ מאמרים/ כתיבה פופולרית) ו-3. איזה סוגי תמיכה את/ה מקווה לקבל מהקבוצה.
 
מפגשי הקבוצה לשנת הלימודים תשע"ז
28 בנובמבר
היכרות, תכנון, ושיחת פתיחה עם פרופ' דן מיודובניק, ראש מכון דיוויס.
4 בדצמבר
ד"ר הדס כהן (מרכז לייפר ומכון דיוויס), ד"ר ענבל וילמובסקי (מרכז לייפר)
6 בפברואר
ד"ר טל ניצן (מכון דיוויס), גב' עדי קנטור (לימודים גרמניים)
20 במרץ
גב' מלכה גרינברג (מכון טרומן), ד"ר הדס כהן (מרכז לייפר ומכון דיוויס)
24 באפריל
ד"ר ענבל וילמובסקי (מרכז לייפר), ד"ר טל ניצן (מכון דיוויס)
22 במאי
גב' עדי קנטור (לימודים גרמניים), ד"ר יעל בן דוד (מכון טרומן)
 

 

עמיתה נוכחית

דר' טל ניצן (2016-2018)

טל ניצן

אני חוקרת פמניסטית הבוחנת סוגיות חברתיות בנושא מגדר, אלימות ושינוי חברתי מנקודת מבט מקומית, גלובלית והשוואתית. אני מתעניינת במיוחד במתח בין תיאוריה ופרקטיקה העומד במכרז שינויים חברתיים. בשנים האחרונות, במסגרת היותי מרצה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, בהשפעת עבודת הדוקטורט שלי עם הקמפיין למניעת אלימות מגדרית בגואטמלה והכשרתי במרכז הסיוע בירושלים, עסקתי רבות בנושא אלימות מינית ומגדרית באוניברסיטאות בצפון אמריקה. המחקר הנוכחי שלי מפגיש שאלות בהן עסקתי בעבר בנושא זכויות אדם של נשים ברמה הטרנס לאומית ובזירה הגואטמלית עם הזירה הישראלית. מיקום העשייה הפמניסטית המקומית בפרספקטיבה גלובלית מאפשר הבנה טובה יותר של העשייה עד כה ומגבלותיה, כמו גם הרחבת פוטנציאל השינוי. במקביל, בחינת תהליכים מקומיים של אימוץ ויישום שיחי זכויות האדם ותפיסות פמניסטיות טרנסלאומיות מוסיפה נדבך להבנת המתחים הפנימיים במערך המושגי והפוליטי הטרנסלאומי.  

עמיתי עבר

 

ד"ר מירב אמיר (2012-13)

merav amir

ד"ר מירב אמיר היא גיאוגרפית תרבותית-פוליטית העוסקת בעיקר בהיבטים ביקורתיים על ביטחון, תהליכי הבניית גבולות, גיאוררפיה של התגלמות, ניתוח תרבותי ביקורתי ותיאוריה פמיניסטית וקווירית. ד"ר אמיר היא מרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ומשמשת עמיתת מחקר בכיר במכון לחקר קונפליקט ושינוי צדק חברתי (ISCTSJ), אוניברסיטת קווינס, בלפסט. מחקרה בדק את השימוש בטכנולוגיות הבניית גבולות בשליטה הישראלית על השטחים הפלסטיניים הכבושים. בנוסף, היא חקרה אקטיביזם פוליטי ותפיסות ביטחון בהבניית המרחב הציבורי. פרויקטי המחקר הקודמים שלה עסקו בניתוח ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של טכנולוגיות רבייה החדשות.

ד"ר תמיד מגל (2013-14)

Tamir magal
 
ד"ר תמיר מגל הוא עמית מחקר במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית בחיפה. עבודת הדוקטורט שלו שהושלמה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה (2013) בחנה את השפעת ההקשר המדיני על כושר הגיוס של ארגוני שלום ישראליים. תחומי המחקר העקריים שלו הם: פעולה קולקטיבית, יישוב סכסוכים, פוליטיקה מזרח תיכונית והקונפליקט הישראלי-פלשתיני. ד"ר תמיר מגל כתב על תפקידם של ארגוני שלום ישראלים בקידום תהליך השלום, על עמדות הציבור הישראלי בנושא הקונפליקט והשפעתן על תהליך השלום. במהלך תקופת עמיתותו במכון דיוויס, ד"ר מגל בחן את השפעתן של זהויות מגדריות על הבניית חזון שלום עתידי בקרב ארגוני שלום ישראלים.
 

ד"ר שרי אהרוני (2013-15)

שרי אהרוני
 
ד"ר שרי אהרוני היא חוקרת פמיניסטית בתחום היחסים הבינלאומיים ומרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגבעבודת הדוקטורט שלה שהושלמה בבר-אילן (2009) עסקה בהיבטים המגדריים ובשילוב נשים ישראליות בתהליך המשא ומתן בין ישראל לאש"ף בשנות התשעיםשרי היתה פוסט-דוקטורנטית במכון לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית, מרצה אורחת באוניברסיטת מישיגן, אן-ארבור ופוסט-דוקטורנטית ב"מרכז לחקר החינוך לשלום" באוניברסיטת חיפה. בנוסף, היא לימדה כעמיתת הוראה באוניברסיטה העברית בשנים 2007-2016 ושותפה בהקמת מרכז המחקר הפמיניסטי בחיפהתחומי מחקרה העיקריים הם: שילוב נשים בתהליכי שלום ודיפלומטיה, מגדר והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אונס במלחמה ותיאוריות פמיניסטיות של ביטחון ויחסים בינלאומיים. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מובילים.
 

ד"ר תימאה ספיטקה (2014-16)

timea_spitka
 
ד"ר תימאה ספיטקה חוקרת התערבות בקונפליקטים אלימים, מגדר, המחוייבות להגן, תיווך בינלאומי ושילוב, התאמה והטמעה אתניים, תוך התמקדות בשלוש זירות: בוסניה-הרצוגובינה, צפון אירלנד וישראל/פלסטין. ספרה גשרים וחומות: התערבות בינלאומית, זהות ומהפך בקונפליקט התפרסם ב2015 בהוצאת רוטלג. ד"ר ספיטקה מלמדת קורסים בנושאים:תיווך בינלאומי, פתרון סכסוכים ומדיניות חוץ של ארה"ב, מגדר והתערבות בסכסוכים אלימים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטרט שלה (אוניברסיטת בן גוריון) עסקה בהתערבות בסכסוכים אלימים ובמהלך התואר השני (אוניברסיטת טורונטו) התמקדה בלימודים רוסיים ומזרח אירופאים. בנוסף לעבודתה האקדמית, ד"ר ספיטקה עבדה עבור מספר ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וקרן Oxfam וכעיתונאית.
 

ד"ר עינת גדליה-לביא (2015-17)

עינת לביא

ד"ר עינת גדליה-לביא היא פוסט-דוקטורנטית לשעבר במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב בחנה לאורך זמן את קשרי הגומלין שבין פמיניזם, מסגור תקשורתי של נשים ופוליטיקה והפער המגדרי בהצבעה בישראל. כמלגאית בתר-דוקטורט ע"ש סופי דיוויס לחקר מגדר, יישוב סכסוכים ושלום, התמקד מחקרה בניתוח השוואתי של עמדות וערכים של נשים וגברים בסוגיות של שלום ובטחון.  
גדליה-לביא זכתה במספר פרסים אקדמיים ומלגות, ביניהם: מענק מחקר לדוקטורנטיות של נעמת ומענק מחקר משותף עם פרופ' חנה הרצוג, מטעם מרכז תמי שטיינמץ, העוסק בקולן של נשים בסוגיות של שלום ובטחון. גדליה-לביא חברה בקבוצת המחקר "הפער המגדרי בהצבעה" במרכז "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון-ליר בירושלים. כמו כן, שימשה כעמיתת מחקר בביה"ס לממשל ומדיניות ציבורית (מלגת גולדמן ג'וניור) באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר שלה כוללים: מגדר ופוליטיקה; מגדר, שלום ובטחון; תקשורת פוליטית; מחקרי בחירות; פסיכולוגיה פוליטית ומתודולוגיה.
 

ד"ר ראוויה אבו-רביעה (2017-18)

ראויה אבורביעה

עו"ד ראויה אבורביעה סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בתכנית דוקטורט בינתחומית המשותפת לאוניברסיטה העברית והאוניברסיטה החופשית בברלין: "זכויות האדם תחת לחץ: אתיקה, משפט ופוליטיקה". וכמלגאית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה "דיני האישות של נשים פלסטיניות בדוויות -קולוניזציה באמצעות החוק" עוסקת במקרה הבוחן של נישואים פוליגמיים בקרב הבדווים בנגב כמורשת הקולוניאליזם הבריטי המנדטורי. באמצעות המחקר שלה מבקשת ראויה להציע קריאה ביקורתית של דיני המשפחה בישראל כפרדיגמה לפוליטי ולחשוף את מנגנוני ההדרה והשוליות המשפטית המשפטית של נשים מקבוצות מיעוט.
עבדה באגודה לזכויות האזרח וניהלה את היחידה העוסקת בזכויות המיעוט הערבי הבדווי בנגב, אשר כללה ליטיגציה בבית המשפט העליון. הוזמנה כמשפטנית מומחית להציג בפני פורומים בינלאומיים כגון: האו"ם והפרלמנט האירופי בנושא של עמים ילידים וזכויות מיעוטים. ובין היתר התמחתה ב- Human Rights Watch בוושינגטון הבירה, והייתה חברה בוועד המנהל הבינלאומי של Amnesty International  בנוסף, ראויה הנה חברה פעילה בוועד הפעולה לשוויון בדיני אישות של נשים פלסטיניות בישראל.