מחקר

מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים הינו מכון מחקר, וככזה הוא מחלק מענקי מחקר, מלגות מחייה ופרסים במטרה לקדם את המחקר בתחום הלימודים הבינלאומיים.

הגוף שאחראי במכון על החלטות בנושא חלוקת מלגות ומענקים הוא הוועדה האקדמית.

מכון דיוויס מעניק מדי שנה עד שתי מלגות מחיה לתלמידי פוסט-דוקטורט מכל מוסדות ההשכלה הגבוהה, בארץ ובעולם, שנושא עבודת המחקר שלהם קשור בתחום הלימודים הבינלאומיים.

המכון מעניק מדי שנה מלגות מחייה לסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הלומדים לתואר שלישי, שנושא עבודת המחקר שלהם קשור בתחום הלימודים הבינלאומיים.

יש להבהיר כי כל מלגאי המכון כפופים לנהלים האקדמיים, החלים על כל הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, כפי שאלו נקבעים על ידי המזכירות האקדמית.

כמו כן, המכון מעניק מענקי מחקר לסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בירושלים.

קבוצות מחקר

מוזמנים/ות לעיין בפרטים המלאים של קבוצות המחקר בתפריט הימני.
תודה 

בניית חזון לעתיד ירושלים

צוות מחקר וניהול:
ד"ר תימאה ספיטקה, פרופ' דן מיודובניק, ליאל מגן, טארק נסאר, שרה אבו עראפה, ד"ר ג'יי רוטמן ונועם ברנר
למידע נוסף לחץ כאן
לאתר הפרויקט לחץ כאן

גיאופוליטיקה ואנרגיה

ד"ר ליאור הרמן
לפרטים נוספים לחץ כאן
 

ניטור הסיקור התקשורתי: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ודיאלוגים פוליטיים

פרופ' תמיר שפר, ד"ר שאול שנהב, מר יאיר פוגל-דרור, גב' ורד פורזיצקי, מר דרור מרקוס, מר גיא מור
לפרטים נוספים לחץ כאן

מסטוקנקסט לדאעש – חקר עימותי הסייבר במזרח התיכון

ד"ר עמית שניאק, ד"ר דניאל סובלמן, ד"ר יהונתן אברמסון
לפרטים נוספים לחץ כאן

ישראל באגן הים התיכון: קבוצת מחקר ומדיניות

משתתפים:
מכון מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית
מכון דיוויס ליחסים בינלאומיים, האוניברסיטה העברית
המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה
לפרטים נוספים לחץ כאן 

פרס כרמון

דוד (דודיק) כרמון בן משה ומרים. נולד בט"ו בתמוז תרפ"א, 11 ביולי 1921 בשכונת בית הכרם בירושלים. הוא למד בבית הספר שליד גימנסיה "רחביה" ובה המשיך גם את לימודיו העל יסודיים. כבר בהיותו בן 13 נשבע אמונים ל"הגנה". בסיום לימודיו נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובאותו זמן גם יצא לקורס מפקדים של ה"הגנה". דוד השתתף עם יחידתו בכל הפעולות המאורגנות של היישוב היהודי בארץ נגד מדיניות "הספר הלבן" שנקטו הבריטים. עם סיום מבצע סיני הוא הועלה לדרגת אלוף משנה והועבר לתפקיד בכיר במטכ"ל – בחיל המודיעין. הוא היה אחראי למחקר בתחום השריון בצבאות ערב, בייחוד במצרים ובתחום הדוקטרינה הצבאית הסובייטית כפי שיושמה בצבאות ערב. שיכלו וכושר ניתוחו בתחום זה תרם רבות לעובדה שצה"ל היה מוכן ומאומן כראוי כאשר פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה שרת דוד כסגנו ועוזרו של ראש אגף המודיעין ותרומתו הגדולה של החיל לניצחון במלחמה נזקפה במידה רבה לזכותו. 

לאחר המלחמה נשלח לייצג את מדינת ישראל בתפקיד רב החשיבות והאחריות – נספח צה"ל בוושינגטון. דוד מילא תפקיד קשה זה בהצלחה רבה וזכה להערכה רבה בקרב אנשי הממשל בארה"ב איתם בא במגע הדוק. 

ביום י"ד בטבת תש"ל (23.12.1969) נפטר תא"ל דוד כרמון בעת שירותו מהתקף לב והובא למנוחות בהר הרצל  בירושלים. 

חבריו וידידיו הקימו לזכרו קרן למימון מלגת לימודים על שמו שמנוהלת ע"י המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס, המעניק מדי שנה את הפרס ע"ש דוד כרמון לעבודת מחקר מצטיינת לתואר מוסמך/דוקטור בתחום היחסים הבין-לאומיים, המזרח התיכון וביטחון ישראל. עד שנת תש"ע, היה הפרס מוענק בכל שנה במסגרת טקס שמתקיים במרכז למורשת מודיעין בגלילות (מל"מ). החל משנת תשע"א, פרס זה מוענק באוניברסיטה העברית בירושלים.

"קול קורא" לפרס זה מתפרסם מדי שנה במהלך חודש אוקטובר. 

דוד ("דודיק") כרמון

קול קורא לפרס כרמון תשפ"א

קול קורא לפרס ע"ש תא"ל דוד כרמון

על עבודת מחקר מצטיינת* בחקר היחסים הבינלאומיים, ביטחון והמזרח התיכון

תינתן עדיפות למחקר המתמחה בביטחון ישראל או במודיעין הישראלי.

הפרס יוענק לזוכה בטקס שייערך במסגרת אירועי המכון – מועד יפורסם בעתיד.

מועד אחרון להגשת מועמדות לפרס: 31 בינואר 2021

תנאי הפרס
מועמדויות לפרס תתקבלנה מסטודנטים באוניברסיטה העברית בלבד הנמנים על אחת מקבוצות אלו:

  •  בוגרי תואר שני (מסלול מחקרי) באוניברסיטה העברית שעבודת הגמר שהגישו קיבלה ציון מצטיין וטרם חלפה שנת לימודים אחת ממועד קבלת התואר. 
  •  תלמידים הלומדים לתואר השלישי באוניברסיטה העברית, בשלב א' או ב' עד סוף השנה השלישית ללימודיהם. 
  •  קבלת הפרס מותנית בהשתתפות בטקס.
  •  המסמכים שיש לצרף להגשת המועמדות:
           קורות חיים (שיכללו מען למכתבים, כתובת דוא"ל, מספר טלפון בבית וטלפון נייד).
           גיליון ציונים לתואר (שני ו/או שלישי, לפי המעמד האקדמי).
           מכתב המלצה מהמנחה או מהמנחים, אם יש יותר ממנחה אחד - ישלח ישירות באמצעות דוא"ל.
           תקציר עבודת המחקר המוגשת לתחרות בעברית או באנגלית - עד עמוד אחד.
           סטודנט לתואר שלישי יגיש, אישור לימודים בתוקף לשנה"ל תשע"ט.
           עותק אחד של עבודת המחקר המוגשת לתחרות ישלח בדואר למשרדי המכון ובנוסף כקובץ אלקטרוני בדוא"ל.
 
טלפון לבירורים: 5882339 ,02-5882312
כתובתנו:  האוניברסיטה העברית בירושלים
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס
בניין אלפרד דייוויס,  חדר 214
הר הצופים, ירושלים  9190500
כתובת דוא"ל: davis.institut@mail.huji.ac.il
 
* עבודת גמר לתואר שני ו/או מאמר שהתקבל לפרסום בכתב עת אקדמי

הרצאה שנתית והענקת פרס ע"ש תא"ל דוד (דודיק) כרמון

בתכנית:
הענקת פרס ע"ש דוד כרמון לסטודנט/ית מצטיין/ת 
עבור עבודת מחקר מצטיינת

הרצאה מרכזית: 
פרופ' יעקב ורצברגר, 
המחלקה ליחסים בין לאומיים, האוניברסיטה העברית: 
״יריבויות  אסטרטגיות  בין  מעצמות  נוסקות - בין  הסלמה לריסון : סין והודו  במאה  ה-21״

האירוע יתקיים:
יום רביעי, יח' בטבת תש"פ, 15 בינואר 2020, בשעה 12:30
אולם אבא אבן, בנין דיוויס/טרומן, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית 

הציבור מוזמן
לפרטים נוספים: 02-5882312, Http://davis.huji.ac.il
davis.institute@mail.huji.ac.il

זוכי פרס כרמון בעבר

תאריך

שם הזוכה

עיסוק היום

 1973

יעקב ורצברגר

מרצה במחלקה ליחב"ל, האוניברסיטה העברית.  

 1974

יוסף לפיד

 

 1975

ששון סופר

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים האוניברסיטה העברית.

1976

עמירם ניר

ז"ל

1977

מתי שטיינברג

 מרצה בחוג לממשל, אוניברסיטת תל אביב.

1978

גבריאלה היכל

סופרת

1979

ראודור מנור

מרצה במכללה אקדמית באשקלון, בתחום מדע המדינה ודיני עבודה.

1980

שמואל גורדון

חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוני'  תל אביב.

1981

טוביה בן משה

מרצה מתמחה בתחום הנשק גרעיני, באוני' חיפה.

1982

מאיר שטיגליץ

כותב בידיעות אחרונות

1983

אורי בר-יוסף

מרצה במחלקה למדע המדינה, אוני' חיפה.

1984

יעקב טיגל

שוהה היום בארה"ב.

1985

מנחם קליין

מרצה למדע המדינה, האוני' העברית ואוני' בר אילן.

1986

אבי סגל

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים האוני' העברית.

1987

יגאל כרמון

ממר"י, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.

1988

מנחם הופנונג

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים, האונ' העברית.

1989

אבי קובר

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים, בתחום צבא וביטחון, ובאוני' בר אילן.

1990

מיכה בר

מנחה באוניברסיטה הפתוחה, מדע המדינה.

1991

משה אבלו

מרצה  בחוג לתקשורת, האוני' העברית.

1992

שמעון ארד

איש אמ"ן

1993

קורינה כגן

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוני' העברית.

1994

אורלי ורד

מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה, אוני' חיפה.

 1995

שון מ. פיין

 

 1996

אסף זוסמן

מרצה במחלקה לכלכלה, האוני' העברית.

 1997

אמילי לנדאו

חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בתחום בקרת נשק, אוני' תל אביב.

 1998

טל שדה

מרצה לכלכלה ופוליטיקה, אוני' תל אביב.

1999

עודד לוונהיים

מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוני' העברית.

2000

אורי רזניק

מרצה במרכז הבינתחומי בהרצלייה, תורת המשחקים, יישומים ביחסים בינלאומיים.

2001

יעל קרישפין

דוקטורנטית במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוני' העברית.

2002-3

אמיר לופוביץ

מרצה  ליחסים בינלאומיים, אוני' תל אביב.

2004

שמואל בכר

חוקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי  בהרצלייה.

2005

אהוד גולן

חוקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, אוניברסיטת חיפה.

2006

גיא לרון

דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוני' העברית.

2007

איתמר רדאי

חוקר בתחום המזרח התיכון במכון טרומן האוני' העברית.

2008

אסף דוד

יועץ לענייני ירדן בקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF). דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים, האוני' העברית.

2009

גיל לימון

דוקטורנט במחלקה למשפטים האונ' האוניברסיטה העברית.

2010

גדי חנניה

דוקטורנט המחלקה ליחב"ל

 2011

 ליאור  להרס

דוקטורנט המחלקה ליחב"ל

 2012

 קרן ששון

דוקטורנטית במחלקה ליחב"ל ומרצה מן החוץ, האוניברסיטה העברית

 2013

 עמנואל בלנק

דוקטורנטית במחלקה ליחב"ל בבה"ס לכלכלה בלונדון
2014 יונתן פרימן

דוקטורנט במחלקה ליחב"ל, האוניברסיטה העברית

2015 גילית רובינשטיין

תואר שני האוניברסיטה העברית, החוג למדע המדינה- מסלול מחקרי, תכנית תל"ם למצטיינים

2016 אלי אושרוב דוקטורנט בפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית
2017 יוגב אלבז, עמרי אדומי, אופיר חדד אלבז: תואר מוסמך/ אדומי, חדד: תלמידי דוקטורט
2018 נעמה לוץ, ניל צור תלמידת מחקר (דוקטור), תלמיד לתואר מוסמך
2019 אופק רימר תלמיד מחקר (תכנית דיוויס ללימודים מתקדמים ביחב"ל), תלמיד לתואר מוסמך
2020 ג'יסון סילברמן תלמיד מחקר (תכנית דיוויס ללימודים מתקדמים ביחב"ל), תלמיד לתואר מוסמך

מרצים ונושאים בטקס כרמון

שנה

שם מרצה

תפקיד

נושא ההרצאה

זוכה בפרס

1973

 

 

 

יעקב ורצברגר

1974

פרופ' משה מעוז

 

סוריה לאחר מלחמת יום כיפור

יוסף לפיד

1975

דר' מיכאל הנדל

 

ארבעה פרדוקסים על הפתעה

ששון סופר

1976

פרופ' יהושפט הרכבי

האוניברסיטה העברית

עמדות ערביות משתנות והשפעתן על מדינת ישראל

עמירם ניר

1977

 

 

 

מתי שטיינברג

1978

 

 

 

גבריאלה היכל

1979

 

 

 

ראודור מנור

1980

 

 

 

שמואל גורדון

1981

 

 

 

טוביה בן משה

1982

יצחק רבין

ח"כ

אפשרויות לשלום אחרי לבנון

מאיר שטיגליץ

1983

פרופ' יחזקאל דרור

האוניברסיטה העברית

אסטרטגיות מודיעיניות בתקופת אי וודאות

אורי בר-יוסף

1984

אהוד ברק

ר' אמ"ן

בעיות בפעילות המודיעין הצבאי

יעקב טיגל

1985

אביהו בן-נון

ר' אגף תכנון

תכנון כתגובה הגנתית לאיומים והגבלות

מנחם קליין

1986

אמנון שחק

ר' אמ"ן

מדינת ישראל בשנת 2000

אבי סגל

1987

שמחה דיניץ

יו"ר הסוכנות

יחסי ישראל-ארה"ב

יגאל כרמון

1988

יהושפט הרכבי

האוניברסיטה העברית

סוגיות עיקריות במערכות בינלאומיות, פוליטיות ואסטרטגיות

מנחם הופנונג

1989

א. גלבוע, י. עברון, ד. תמרי, י. הרכבי

 

עתידה הביטחוני של ישראל

אבי קובר

1990

אפרים ענבר

 

תפיסת המלחמה של העילית הפוליטית בשנות ה- 80

מיכה בר

1991

שלמה גזית

 

המודיעין ותהליך השלום

משה אבלו

1992

דר' אפרים סנה

ח"כ

ישראל באזור משתנה

שמעון ארד

1993

יובל נריה

פסיכולוג

החיים בצל המלחמה: היבטים פסיכולוגיים

קורינה כגן

1994

חנן שוורץ

 

התמודדות עם הפתעות אסטרטגיות בעולם של אי ודאות

אורלי ורד

1995

מאיר שמגר

נשיא בית המשפט העליון לשעבר

על כבוד האדם ועל אלימות בחברה הישראלית

שון מ. פיין

1996

שלמה בן עמי

ח"כ מפלגת העבודה

חברה, בטחון ומדינה בישראל

אסף זוסמן

1997

פרופ' שלמה אבינרי

האוניברסיטה העברית

מדיניות ומודיעין

אמילי לנדאו

1998

פרופ' אורי ביאלר

האוניברסיטה העברית

מודיעין כדיסיפלינה אקדמית

טל שדה

1999

פרופ' איתמר רבינוביץ'

אוניברסיטת תל-אביב

חידוש שיחות השלום בין ישראל לסוריה

עודד לוונהיים

2000

דר' יצחק בן ישראל

ר' אגף מחקר ופיתוח באמ"ן

טכנולוגיות העתיד

אורי רזניק

2001

האלוף עמוס גלעד

מתאם פעולות הממשלה בשטחים

הערכת מצב

יעל קרישפין

2002-3

מאיר דגן

ראש המוסד

האיומים על ישראל באלף השלישי

אמיר לופוביץ

2004

רון בן ישי

כתב ערוץ 2

המודיעין האמריקני במלחמה בעיראק וה"יום שאחרי"

שמואל בכר

2005

אבי דיכטר

ראש השב"כ

סקירה כללית על השב"כ

אהוד גולן

2006

עמי איילון

ח"כ מפלגת העבודה

"האופציות לפתרון הסכסוך ישראלי-פלסטיני"

גיא לרון

2007

מאיר עמית

אלוף (מיל)

50 שנה למבצע קדש

איתמר רדאי

2008

גיורא איילנד

אלוף (מיל)

הסכסוך הישראלי  פלסטיני

אסף דוד

2009

אשר ססר

מרכז דיין אוני' תל אביב

ישראל והפלסטינים בין עכו לעזה

גיל לימון

2010

השר דן מרידור

סגן רה"מ והשר לענייני מודיעין

אז והיום-ישראל והאזור מאז מלחמת ששת הימים ועד ימינו

גדי חנניה

2011

מר כרמי גילון

ראש השב"כ לשעבר

ענייני היום

ליאור להרס

2012

יצחק לבנון

שגריר ישראל במצרים לשעבר

30 ימים בקהיר - עדות אישית על המהפכה

קרן ששון

2013

תא"ל (מיל.) יובל צור

סגן מפקד חיל הים לשעבר

המרחב הימי בתנועה מתמדת

עמנואל בלנק

2014

אלוף (מיל.) יעקב עמידרור

ראש המל"ל לשעבר

המועצה לביטחון לאומי ותהליך קבלת החלטות

יונתן פרימן

2015

רב ניצב יוחנן דנינו

מפכ"ל משטרת ישראל

 

גילית רובינשטיין

2016

ד"ר שאול חורב

בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה

הים כמרכיב בחוסנה של מדינת ישראל

אלי אושרוב

2017 רב אלוף במיל' משה (בוגי) יעלון שר הביטחון לשעבר אתגרי מדינת ישראל במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית אופיר חדד, יוגב אלבז, עמרי אדומי
2018 מר אפרים הלוי
לשעבר ראש המוסד, ראש המל"ל,
שגריר ישראל לאיחוד האירופי וראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטה העברית
דו השיח הבלתי אפשרי בין הצי"ח להערכת המצב האסטרטגית בישראל של 2018 נעמה לוץ, ניר צור
2019 פרופ׳ אליקים רובינשטיין שופט, משנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) הביטחון והמשפט - מבט אישי אופק רימר
2020 פרופ' יעקב ורצברגר

המחלקה ליחסים בין לאומיים, האוניברסיטה העברית

יריבויות  אסטרטגיות  בין  מעצמות  נוסקות - בין  הסלמה לריסון : סין והודו  במאה  ה-21 ג'יסון סילברמן

 

 

פרס בר לב

חיים בר לב (ברוצלבסקי) נולד ב- 1924 בוינה, אוסטריה. הוא עלה ארצה בשנת 1939 והתגייס לפלמ"ח בשנת 1942. במהלך הקריירה הצבאית שלו מילא מגוון רב של תפקידים כגון קצין מבצעים של חטיבת הנגב, מפקד גדוד במבצע "חורב", ראש מטה פיקוד צפון, מפקד חטיבת "גבעתי" ועד למינויו לרמטכ"ל ב 1968. הוא הוביל את צה"ל במהלך מלחמת ההתשה עד סיומה במסגרת הסכם הפסקת אש ב 1970. על שמו נקרא "קו בר-לב", קו המעוזים שבו שלושים מוצבים מבוצרים לאורך הגבול עם מצריים .

עם סיום שירותו בצה"ל (1972) מונה לתפקיד שר המסחר והתעשייה. במלחמת יום כיפור  חזר לשירות פעיל כמפקד החזית הדרומית. לאחר מלחמת יום הכיפורים מילא חיים בר-לב מספר רב של תפקידים כשר וחבר כנסת. בשנת 1992 מונה לתפקיד שגריר ישראל ברוסיה, וכיהן בתפקיד זה עד 1994. בשנה זו נפטר חיים ברלב בעקבות מחלה.

מכון דיוויס העניק מדי שנה את הפרס ע"ש חיים בר-לב לעבודת מחקר מצטיינת בתחום מדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל. הפרס והטקס מומנו על-ידי הקרן ע"ש חיים בר-לב והמכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס בשיתוף עם המרכז למורשת המודיעין בגלילות (מל"מ).

פרס בר-לב האחרון חולק בשנת תשס"ט. בהתאם להחלטת משפחת בר-לב, פרס זה לא יחולק עוד.

חיים בר לב

פרס בר לב - זוכים בעבר

שם הזוכה
נושא העבודה שנת הזכייה
ירון סלמן  חסמים פסיכולוגיים בתהליכי שלום 2008
מנקוביץ שרון  תגובת מדינות ליוזמות שלום: מדיניות ישראל כלפי מצרים בשנים 1969-1973 2006
פרייזלר דנה  מדיניות המניעה הגרעינית של ישראל 2005
אדמסקי דימה

 The Soviet Military Involvement in The War of Attrition

2004
   לא היה זוכה 2003
ברק איתן

 International Regimes: A Comparative Study of
 International Security Regimes in the Middle East

2002
גלוסקא עמי

 The Dispute Between Israel's Army Command and Political
 Leadership During the "Waiting Period" of May-June 1967

2001
קופרמן רנן

 Development of a Model of Conflict-Management Regime Dynamics

2000