96223e128124c01e1185e6c56fea314c

Table of Contents

עמיתי עבר

 

ד"ר מירב אמיר (2012-13)

merav amir

ד"ר מירב אמיר היא גיאוגרפית תרבותית-פוליטית העוסקת בעיקר בהיבטים ביקורתיים על ביטחון, תהליכי הבניית גבולות, גיאוררפיה של התגלמות, ניתוח תרבותי ביקורתי ותיאוריה פמיניסטית וקווירית. ד"ר אמיר היא מרצה בבית הספר למדעי הסביבה, ומשמשת עמיתת מחקר בכיר במכון לחקר קונפליקט ושינוי צדק חברתי (ISCTSJ), אוניברסיטת קווינס, בלפסט. מחקרה בדק את השימוש בטכנולוגיות הבניית גבולות בשליטה הישראלית על השטחים הפלסטיניים הכבושים. בנוסף, היא חקרה אקטיביזם פוליטי ותפיסות ביטחון בהבניית המרחב הציבורי. פרויקטי המחקר הקודמים שלה עסקו בניתוח ההשלכות הפוליטיות והחברתיות של טכנולוגיות רבייה החדשות.

ד"ר תמיד מגל (2013-14)

Tamir magal
 
ד"ר תמיר מגל הוא עמית מחקר במרכז למחקרי אסטרטגיה ימית בחיפה. עבודת הדוקטורט שלו שהושלמה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה (2013) בחנה את השפעת ההקשר המדיני על כושר הגיוס של ארגוני שלום ישראליים. תחומי המחקר העקריים שלו הם: פעולה קולקטיבית, יישוב סכסוכים, פוליטיקה מזרח תיכונית והקונפליקט הישראלי-פלשתיני. ד"ר תמיר מגל כתב על תפקידם של ארגוני שלום ישראלים בקידום תהליך השלום, על עמדות הציבור הישראלי בנושא הקונפליקט והשפעתן על תהליך השלום. במהלך תקופת עמיתותו במכון דיוויס, ד"ר מגל בחן את השפעתן של זהויות מגדריות על הבניית חזון שלום עתידי בקרב ארגוני שלום ישראלים.
 

ד"ר שרי אהרוני (2013-15)

שרי אהרוני
 
ד"ר שרי אהרוני היא חוקרת פמיניסטית בתחום היחסים הבינלאומיים ומרצה בתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון שבנגבעבודת הדוקטורט שלה שהושלמה בבר-אילן (2009) עסקה בהיבטים המגדריים ובשילוב נשים ישראליות בתהליך המשא ומתן בין ישראל לאש"ף בשנות התשעיםשרי היתה פוסט-דוקטורנטית במכון לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית, מרצה אורחת באוניברסיטת מישיגן, אן-ארבור ופוסט-דוקטורנטית ב"מרכז לחקר החינוך לשלום" באוניברסיטת חיפה. בנוסף, היא לימדה כעמיתת הוראה באוניברסיטה העברית בשנים 2007-2016 ושותפה בהקמת מרכז המחקר הפמיניסטי בחיפהתחומי מחקרה העיקריים הם: שילוב נשים בתהליכי שלום ודיפלומטיה, מגדר והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אונס במלחמה ותיאוריות פמיניסטיות של ביטחון ויחסים בינלאומיים. מאמריה התפרסמו בכתבי עת מובילים.
 

ד"ר תימאה ספיטקה (2014-16)

timea_spitka
 
ד"ר תימאה ספיטקה חוקרת התערבות בקונפליקטים אלימים, מגדר, המחוייבות להגן, תיווך בינלאומי ושילוב, התאמה והטמעה אתניים, תוך התמקדות בשלוש זירות: בוסניה-הרצוגובינה, צפון אירלנד וישראל/פלסטין. ספרה גשרים וחומות: התערבות בינלאומית, זהות ומהפך בקונפליקט התפרסם ב2015 בהוצאת רוטלג. ד"ר ספיטקה מלמדת קורסים בנושאים:תיווך בינלאומי, פתרון סכסוכים ומדיניות חוץ של ארה"ב, מגדר והתערבות בסכסוכים אלימים באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטרט שלה (אוניברסיטת בן גוריון) עסקה בהתערבות בסכסוכים אלימים ובמהלך התואר השני (אוניברסיטת טורונטו) התמקדה בלימודים רוסיים ומזרח אירופאים. בנוסף לעבודתה האקדמית, ד"ר ספיטקה עבדה עבור מספר ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם וקרן Oxfam וכעיתונאית.
 

ד"ר עינת גדליה-לביא (2015-17)

עינת לביא

ד"ר עינת גדליה-לביא היא פוסט-דוקטורנטית לשעבר במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב בחנה לאורך זמן את קשרי הגומלין שבין פמיניזם, מסגור תקשורתי של נשים ופוליטיקה והפער המגדרי בהצבעה בישראל. כמלגאית בתר-דוקטורט ע"ש סופי דיוויס לחקר מגדר, יישוב סכסוכים ושלום, התמקד מחקרה בניתוח השוואתי של עמדות וערכים של נשים וגברים בסוגיות של שלום ובטחון.  
גדליה-לביא זכתה במספר פרסים אקדמיים ומלגות, ביניהם: מענק מחקר לדוקטורנטיות של נעמת ומענק מחקר משותף עם פרופ' חנה הרצוג, מטעם מרכז תמי שטיינמץ, העוסק בקולן של נשים בסוגיות של שלום ובטחון. גדליה-לביא חברה בקבוצת המחקר "הפער המגדרי בהצבעה" במרכז "שוות" לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון-ליר בירושלים. כמו כן, שימשה כעמיתת מחקר בביה"ס לממשל ומדיניות ציבורית (מלגת גולדמן ג'וניור) באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר שלה כוללים: מגדר ופוליטיקה; מגדר, שלום ובטחון; תקשורת פוליטית; מחקרי בחירות; פסיכולוגיה פוליטית ומתודולוגיה.
 

ד"ר ראוויה אבו-רביעה (2017-18)

ראויה אבורביעה

עו"ד ראויה אבורביעה סיימה את לימודי הדוקטורט שלה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בתכנית דוקטורט בינתחומית המשותפת לאוניברסיטה העברית והאוניברסיטה החופשית בברלין: "זכויות האדם תחת לחץ: אתיקה, משפט ופוליטיקה". וכמלגאית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלה "דיני האישות של נשים פלסטיניות בדוויות -קולוניזציה באמצעות החוק" עוסקת במקרה הבוחן של נישואים פוליגמיים בקרב הבדווים בנגב כמורשת הקולוניאליזם הבריטי המנדטורי. באמצעות המחקר שלה מבקשת ראויה להציע קריאה ביקורתית של דיני המשפחה בישראל כפרדיגמה לפוליטי ולחשוף את מנגנוני ההדרה והשוליות המשפטית המשפטית של נשים מקבוצות מיעוט.
עבדה באגודה לזכויות האזרח וניהלה את היחידה העוסקת בזכויות המיעוט הערבי הבדווי בנגב, אשר כללה ליטיגציה בבית המשפט העליון. הוזמנה כמשפטנית מומחית להציג בפני פורומים בינלאומיים כגון: האו"ם והפרלמנט האירופי בנושא של עמים ילידים וזכויות מיעוטים. ובין היתר התמחתה ב- Human Rights Watch בוושינגטון הבירה, והייתה חברה בוועד המנהל הבינלאומי של Amnesty International  בנוסף, ראויה הנה חברה פעילה בוועד הפעולה לשוויון בדיני אישות של נשים פלסטיניות בישראל.