96223e128124c01e1185e6c56fea314c

Table of Contents

טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי - סראב אבו רביעה-קווידר

מאמר זה מציע לבחון את המושג "אי צדק מחקרי" מתוך מבט גנאלוגי של המחקר אודות נשים פלסטיניות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. שתי טענות תאורטיות ומתודולוגיות עולות במאמר זה:
ראשית, המאמר מציע לכל החוקר\ת נשים פלסטיניות לטשטש באופן תאורטי את הקו הירוק בין שתי האוכלוסיות הפלסטיניות משני צדי הגבול, שכן מדובר בשתי אוכלוסיות הסובלות ממערכת שליטה של מבנה קולוניאלי מתיישב המשתמש באותם מנגנוני שליטה, ריבונות וכוח. זאת לאור העובדה כי המחקר המגדרי המתבצע בתוך האקדמיה הישראלית על ידי חוקרות ישראליות עדיין לא פרץ את מחסום ה"ישראליוּת", שכן חוקרות רבות עדיין תוחמות את חקר הנשים הפלסטיניות בפרדיגמת ה"ישראליוּת" כחלק משיח המסווג אותן באופן נפרד מהעם הפלסטיני, ומנתחן מתוך מציאות "ישראלית" דמוקרטית הבוחנת נשים פלסטיניות דרך פרדיגמת השוויון\אי שוויון ובכך מייצר אי צדק מחקרי.
שנית, מבחינה מתודולוגית המחברת מציעה חיבור בין שתי פרדיגמות חשובות: פרדיגמת הקולוניאליזם המתיישב ופרדיגמת ההצטלבות הרב-צירית (intersectionality) לחקר נשים פלסטיניות. שכן שתיהן מעשירות את הניתוח, מפרקות אותו לגורמים מגוונים ומצטלבים אך גם מאפשרים לתפוס את הגורם המניע את האפליות המצטלבות.
על מנת לבחון את הטענות הנ"ל, המאמר מאורגן על פי שלושה צירים עיקריים:
הראשון, מתייחס לזהותי כחוקרת פלסטינית הנאבקת על הקיום של זהותה ושל זהות סובייקטיות המחקר שלה.  השני, גנאלוגיה של חקר הנשים פלסטיניות הבדוויות בנגב.  והשלישי,  הסבר של החיבור הבלתי נמנע בין שתי פרדיגמות: הצטלבות רב-צירית וקולוניאליזם התיישבותי, כשתי פרדיגמות נחוצות להעשרת המחקר על נשים פלסטיניות ובעיקר לייצור ידע שאני מכנה "ידע מוסרי".