TY - JOUR T1 - פיתוח בינלאומי והחברה האזרחית: חקר מקרה של פרויקט בתחום הפיתוח העירוני בדאר אס-סאלאם Y1 - 2007 A1 - יעל אבסירה AB -

חיפוש אחר דרכי חשיבה חדשות שיפרצו את המבוי הסתום שבו מצוי הפיתוח ( (development החל לתפוס מקום מרכזי בוויכוח המתנהל סביב נושא הפיתוח הבין־לאומי (ראה Booth, 1994; Crush, 1995; Power, 1998  (Schuurman, 1993; . לאור ההישגים הדלים שהיו לתעשיית הפיתוח נקטו מבקריה (  Frank, 1969; Rodney, 1972; Asad,1973; Ferguson, 1990; Escobar, 1995; (Grillo and Stirrat, 1997עמדה קיצונית, וטענו כי בסיכומו של דבר יש לדחות את התפיסה של הפיתוח מכל וכל. אמנם מבקרים אלה מספקים מונחים שבעזרתם אנו יכולים להבין טוב יותר את הסיבות לכישלונו של הפיתוח אך הם אינם מציעים כל חלופה שתפרוץ את המבוי הסתום הזה, והם נותרים אדישים למאבקיה של החברה האזרחית ולמאבקם של העניים. יתר על כן, בכוונתי להראות כי ביקורתם לוקה בחוסר הבנה באשר לדרכים ולפעילויות שנקטו פעילי החברה האזרחית במסגרת המאבק היום־יומי למען פיתוח.

מטרתו של מאמר לבחון את שאלת המבוי הסתום שאליו נקלע הפיתוח וזאת באמצעות הספרות הביקורתית על נושא הפיתוח המשמשת מצע תאורטי ועיוני באמצעות עבודת שדה שנעשתה בטנזניה בשנת 2003. אני מבקשת במאמר זה לתרום למחקר על היחסים בין החברה האזרחית לבין הפיתוח הבין־לאומי, ואולי אף לתרום להיבט המעשי של הפיתוח. אני טוענת במאמר זה שיש צורך לחקור את החברה האזרחית הקיימת בפועל בטנזניה, כדי שאפשר יהיה להבין כיצד היא תורמת לתהליך הפיתוח.

בשנים האחרונות מילאה החברה האזרחית בטנזניה תפקיד חשוב בסדר היום של פיתוח חליפי – פיתוח הנותן מענה אמיתי למציאות של העוני – ולניסיון זה יש רלוונטיות רבה. בשני העשורים האחרונים התפתחה הסכמה כללית  במוסדות כספיים בין־לאומיים - הבנק העולמי וקרן המטבע הבין־לאומית – באשר לצורך להפעיל תכניות לפיתוח ולמלחמה בעוני בשילוב עם החברה האזרחית של טנזניה

(מזרח אפריקה). בפועל, אנו עדים לשגשוג של חברות וארגונים לא ממשלתיים (NGOs) ברחבי המדינה, במיוחד באזורים עירוניים. עם זאת, קיים ספק גדול באשר ליכולתה של החברה האזרחית לממש את מטרות הפיתוח, והשאלה נותרת בעינה – האם בסופו של דבר החברה האזרחית בטנזניה היא כוח המעודד תהליכי פיתוח בקרב העניים ביותר בחברה.

נושאים אלה ייחקרו כאן במקביל לסקירת מצבה של טנזניה. נוסף על כך אנסה להסיק מסקנות מעבודת השדה שבחנה את ההתנסויות בפיתוח עירוני במסגרת תוכנית בין־לאומי גלובלי – ה־Sustainable Cities Program (SCP) –  ובייחוד בפרויקט החלוצי שלו בהאנה נאסיף שבדאר אס־סאלאם (Hanna Nassif Pilot Project – HNPP).

הנתונים על הפרויקט נאספו בדאר אס־סאלאם (Dar es Salaam ) באמצעות ריאיונות עם הצוותים של הארגונים התורמים, תצפיות על פעילותם בפרויקט ה־SCP , וריאיונות עומק עם תושבי המקום. לאלה נוספו ריאיונות עם טנזנים העוסקים  ועובדים בפיתוח בדאר אס-סאלאם שחוקרים את הסיבות למבוי הסתום אליו נקלע. חלק ניכר מוויכוח אקדמי זה על המבוי הסתום שאליו נקלע הפיתוח מתמקד בשאלה באיזו מידה יהיה זה נכון או רצוי לקיים אגודות אזרחיות בטנזניה למען טיפוח הפיתוח. מטרת המאמר היא לתרום לדיון בתחום זה.

את דיוננו נתחיל בסקירת הטיעונים המרכזיים בוויכוח על החברה האזרחית והתפקיד שעליה למלא בתהליך הפיתוח. כדי להבין את הדינמיקה של החברה האזרחית בת־ימינו בטנזניה, נציץ אל ההיסטוריה של תחום הפיתוח בכלל והפיתוח בטנזניה בפרט החל מהתקופה הקולוניאלית ועד לשינויים הפוליטיים בני־זמננו.

בחלקיו האחרונים של המאמר נתמקד בהתנסויות שנצברו במסגרת ה־HNPP. התנסויות אלו ישמשו כדי לבחון את התובנות של חברה האזרחית העירונית בטנזניה ואת יכולתה למפות את הפעילויות הממשיות בתחום הפיתוח.

בסיכום נפתח פרשנות על חקר המקרה, ונקשר אותה לדיון חוזר בנושאים תאורטיים אחדים שעלו בחלק הראשון.

ER -