תקציר:

בטרם מתפנים לקריאת החוברת ים המלח הנעלם ייטיבו הקוראים לעשות אם יעיינו גם בהרפתקאות אליסיה בארץ הפלאות. בהשראת ספרו הנפלא של לויס קרול אפשר להבין כיצד מנהלת המדינה משאב טבע שהוא מורשת עולמית.

“Just look along the road, and tell me if you can see either of them”.

“I see nobody on the road”, said Alice.

“I only wish I had such eyes”, the King remarked in a fretful tone. “To be able to see Nobody! And at that distance, too!".

 Lewis Carroll, Through the Looking Glass 

ייחודו של ים המלח ומיקומו הגיאוגרפי והפוליטי מחייבים מערכת משפטית ומנהלית ייחודית להגנתו. כיצד אפשר לשמור על אוצר טבע ייחודי באמצעות שש מערכות  משפט: הדין הישראלי, הירדני, הפלסטיני, הצבאי והבינלאומי?

מאמר זה מתאר את הזעזועים הפוקדים את ים המלח לנוכח מערכת משפטית שאינה מלוכדת דייה להושיט עזרה לים. החוקרים מתמודדים עם שאלות שאחרים חוששים לעלות: האם התדרדרות המצב נובעת מהזנחה או ממדיניות מיושנת וקלוקלת? האם הממשלה רשאית להעדיף מגזר אחד של המדינה לצורך אספקת מים כאשר מגזר אחר משלם את נזקי ההעדפה? מדוע ניתן זיכיון של 3% משטח המדינה לחברה פרטית בלי לחייבה לעמוד בסטנדרטים סביבתיים בינלאומיים? כיצד מיישמת ישראל את עקרונות הדין הבינלאומי בים המלח?

בעמודים האחרונים של המאמר מוצגות מפת דרכים והמלצות לפעולה.