היה או לא היה? מדוע כשל המודל שיתוף הפעולה הביטחוני-צבאי בין ישראל לרשות הפלסטינית?

היה או לא היה? מדוע כשל המודל שיתוף הפעולה הביטחוני-צבאי בין ישראל לרשות הפלסטינית?

תקציר:

התבוננות אישית רטרוספקטיבית על תקווה ללא סיכוי מאי 1994-ספטמבר 2000
ב- 4 במאי 1994 נחתם בקאהיר הסכם, המוכר בשם הסכם עזה ויריחו תחילה. ההסכם מכיל מבוא ושורה של נספחים ובהם נספח מקיף ורחב – הנספח הביטחוני. הנספח הביטחוני מתווה ומגדיר את עקרונות הפעילות והאחריות הביטחונית-הצבאית של כל אחד מהצדדים. שיתוף פעולה מודיעיני לא נזכר ולא מוסבר באופן מפורש ומוגדר, אך מבין השורות ומרוח ההסכם ניתן להסיק על עצם קיומו ותכליתו.
במאמר זה אסקור את מאפייני "שיתוף הפעולה הביטחוני-הצבאי" בין צה"ל לבין כוחות הביטחון הפלסטינים ואנסה לעמוד על מבחן התוצאה בהשוואה לכוונות, כפי שלהערכתי עמדו ביסוד ניסוחו של ההסכם והנספח הביטחוני. המאמר יציג את תיאור המקרה ויעמוד על ניתוח מאפייני "שיתוף הפעולה הביטחוני", שלהערכתי לא התקיים ככזה במהלך השנים כולן, מאז מאי 1994 ועד פרוץ העימות האלים ב- 29 ספטמבר 2000.
המושג נכתב בגרשיים מכיוון שלהערכתי מעולם לא היה שיתוף פעולה במובן האמיתי והעמוק של המושג, אלא לכל היותר תיאום ופעילות משותפת. על ההבחנות עמדתי בהרחבה במאמר אחר, המצוטט בגוף החיבור.

Last updated on 01/28/2016